פעם ביתר והפועל רצו לאליפות הליגה ואז הקבוצה היריבה של ביתר שהיו אמורים לרדת ואז במקומם באר שבע ירדה אז הם נתנו לביתר את המשחק (מרצון לא משוחד) ואז ביתר השוו שהם השוו היה שחקן שהיה אמור ליהיות כוכב בעתיד אבל הוא קשר את השרוכים שלו וביתר שמו גול ברגע שהוא קשר אחר כך הרסו למי שקשר את הקריירה לא בצדק והיריבה של ביתר התפרקה בגלל התקשורת

עובדה היא שהם עמדו שם ולא עשו כלום

הטענה של שגיא כהן בזמנו הייתה שהם נשארו על הקו בכוונה כדי למנוע נבדל, אבל אני לא חושב שזה נכון, כי אחד מהשחקנים האלה היה פנצ'ולידזה, שמאיר מליקה בסרטון הזה אומר שהוא מוכן לשים את שתי הידיים שלו על זה שהוא כן התאמץ לכל אורך המשחק, השני היה אלקסלסי, לו היו לפחות שני חילוצי כדור מאז השער של אלמוג חזן וגם רמי וייץ בזמנו אמר שהוא היה מאלה שכן התאמצו (הוא קרא לו קפלן, אבל זה לא קפלן זהו שי אלקסלסי). אני חושב ששני השחקנים הנ"ל הם שניים מארבעה שכן התאמצו לכ אורך המשחק (חד עם מאיר כהן ומאיר מליקה כמובן), ועצם זה שהם נשארו לעמוד על קו השער גם הרבה אחרי הקרן פשוט נבע משיקול דעת שגוי, הרי דברים כאלה קורים לפעמים גם במשחקים כשרים - שחקנים לפעמים לא יודעים אם כדאי להם לצאת (כדי, אולי, למנוע נבדל) או לא, והם בסופו של דבר נשארים תקועים על הקו גם יחסית הרבה אחרי הוצאת הקרן. לירון תאני אמר פעם ששחקני בית שאן כולל מאיר כהן לא ראויים להיקרא ספורטאים, אבל הוא טעה - מאיר כהן כן התאמץ, ולכן הוא כן ראוי להיקרא ספורטאי, עובדה שלמרות הטענות על זה שכל שחקני בית שאן גמרו את הקריירה שלהם לאחר המשחק הזה ורק דעכו מאז, במקרה שלו זה לא נכון כי הוא דווקא התקדם ועובדה שהוא שיחק בליגת העל גם בעשור הנוכחי - למעלה מעשר שנים לאחר אותו המשחק, ומי ששרד בליגת העל אפילו יותר זמן ממנו הוא קובי גנון, דווקא אחד מאלה שלא התאמצו, אבל בכל מקרה האמרה ההיא שכולם גמרו את הקריירה כתוצאה מהמשחק הזה היא שגויה, כי לפחות השניים הללו כן הצליחו להתקדם מאז. מה שכן, אין ספק שאיתן טייב נפל פה קורבן - נכון שהוא זלזל ולא התאמץ, ולא רק בזמן שריכת השרוכים, אבל היו כאלה שזלזלו הרבה יותר ממנו, ובולט במיוחד הוא צ'ולקוביץ', עם הבעיטה המזלזלת ההיא שגרמה לקורנפיין לקחת את הכדור בקלות, אחרי שמאיר מליקה (מאלה שכאמור כן התאמצו לכל אורך המשחק) הוביל התקפה מתפרצת ובחכמה רבה מסר לו כדור שהשאיר אותו לבד מול קורנפיין. ככל הנראה בשל העובדה ששגיא כהן בזמנו אמר לפני הקרן שממנה בא הגול ש"איתן טייב עסוק בקשירת השרוכים שלו" - כאחד מהקטעים שהוצגו ופורשנו על ידו ושלהם הוא קרא "מחדלים" (ובצדק) - החליטו להלביש את הפרשה הזו בעיקר על טייב ולגרום לו לסבול מזה הרבה יותר משאר השחקנים ואנשי הקבוצה. נכון ששגיא כהן הוא לא האשם הישיר בעליהום הלא צודק שנעשה על איתן טייב, ואולי אפילו לא אשם בכלל (אחרי הכל, מה שהוא אמר היה נכון והכרחי - טייב באמת עסוק היה בשריכת השרוכים לפני הקרן וזה היה חלק מחוסר ההתאמצות שלו בפרט ושל בית שאן בכלל, לא החלק העיקרי כאמור אבל עדיין חלק ולכן היה מקום לציין זאת), אבל אם הוא לא היה אומר את זה, ייתכן מאוד שטייב לא היה נבחר להיות סמל הפרשה הזו ולא היה סובל ממנה כ"כ. אני מניח שמה שקרה הוא שמישהו מאוהדי הפועל ראה ושמע את הפרשנות של שגיא כהן לשער של פישונט, שמע מה הוא אמר בקשר לשכירת השרוכים של טייב, ואמר "וואלה שגיא צודק, טייב באמת עסוק בשריכת השרוכים רגע לפני הקרן וזה באמת מחדל" והוא הלך והפיץ את זה והראה לאוהדים אחרים את קטע ה-וידאו בו רואים את טייב שורך את השרוכים ואז זה הלך והתפשט וכך קראו לפרשה "משחק השרוכים" וסימנו את טייב כאשם העיקרי על לא עוול בכפו (הוא כן אשם, אבל בטח שלא האשם העיקרי!). השער הזה היה מגיע גם אם הוא לא היה שורך את השרוכים. ועוד דבר: נכון שמה שעשו 7 מ-11 שחקני בית שאן במשחק ההוא מאז השער של אלמוג חזן (כולל אלמוג חזן עצמו) הוא חמור, אבל אין ספק בכלל שלא מדובר בפרשה החמורה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, והיו פרשות הרבה יותר חמורות, כשלפחות באחת מהן מעורבת הפועל תל אביב, כשקנתה את המשחק מול רמת עמידר ב-1990 כדי לעלות חזרה לליגה הלאומית (הראשונה דאז) על חשבון מכבי יבנה, ואם היא לא הייתה עושה זאת, מכבי יבנה הייתה זאת שהייתה עולה והפועל ת"א הייתה נשארת עונה נוספת בליגה הארצית, כך שלפני שאוהדי ואנשי הפועל באים בטענות אל בית שאן, מוטב שיזכרו קודם כל מה קרה ב-1990

בושה