בסיסי חיל האוויר הבריטיים בארץ ישראל
חיל האוויר המלכותי (RAF) הבריטי החזיק במספר רב של בסיסים בארץ ישראל בתקופת שלטונו בארץ, החל משנות ה-20 ועד שנת 1948. בסיסים אלו שימשו למגוון משימות, ביניהן:
הגנה אווירית: הגנה על שמי הארץ מפני התקפות אוויריות.
תמיכה צבאית: סיוע לכוחות קרקעיים במבצעים צבאיים.
הפצצה: תקיפת מטרות אויב בשטחים עוינים.
תובלה: העברת כוחות ואספקה.
אימון: הכשרת טייסים וצוותי קרקע.
הבסיסים הבריטיים היו מפוזרים ברחבי הארץ, ובכללם:
בסיסים מרכזיים:
רמת דוד: שימש כבסיס מרכזי לחיל האוויר המלכותי בארץ ישראל, וכלל מסלולי המראה, טייסת קרב, טייסת מפציצים קלים, יחידות אחזקה ועוד.
חצור: שימש כבסיס נוסף לחיל האוויר המלכותי, וכלל מסלולי המראה, טייסת קרב, יחידות אחזקה ועוד.
תל נוף: שימש כבסיס אימונים מרכזי, וכלל מסלולי המראה, בתי ספר לטיסה, יחידות אחזקה ועוד.
לוד: שימש כבסיס תובלה מרכזי, וכלל מסלולי המראה ארוכים, יחידות תובלה אווירית, בתי מלאכה ועוד.
שדות משנה:
חיפה: שימש כבסיס קדמי לתקיפות אוויריות בלבנון ובסוריה.
עקרון (תל נוף): שימש כבסיס קדמי לתקיפות אוויריות במרכז הארץ.
נבי סלים (שדה דוב): שימש כבסיס קדמי לתקיפות אוויריות בגליל.
מגידו: שימש כבסיס אימונים.
רמת השרון: שימש כבסיס אימונים.
סרפנד: שימש כמחנה צבאי גדול, וכלל גם יחידות של חיל האוויר המלכותי.
חשוב לציין שחלק מהבסיסים הבריטיים שימשו גם את חיל האוויר הישראלי לאחר הקמת המדינה