בווינגרד: עיר בצורה בלב ירושלים
בווינגרד היה כינוי לאזור ביטחון בריטי שהוקם במרכז ירושלים לקראת סוף תקופת המנדט הבריטי. הוא השתרע על פני שטח שכלל את מגרש הרוסים ובניין ג'נרלי (כיום בניין כלל ישראל), וכן את האזור הסמוך ברחוב יפו.
הקמת בווינגרד:
הקמת בווינגרד התרחשה בשנת 1946, בעקבות אירוע שבו פוצץ בניין המשטרה הבריטית בירושלים. כתוצאה מהפיצוץ, נאלצו הבריטים לנטוש את מרכז העיר ולהקים לעצמם אזור מוגן חדש. הם בחרו באזור אסטרטגי במרכז ירושלים, סמוך למוסדות חשובים כמו בית המשפט העליון ובנק לאומי.
מאפייני בווינגרד:
בווינגרד היה מוקף בחומות גבוהות, גדרות תיל ו"שיני דרקון". בתוך המתחם התגוררו חיילים וקצינים בריטים, וכן פקידים ממשלתיים ומשפחותיהם. הוקמו בו מבני מגורים, משרדים, בתי ספר, מרפאות ואף כנסייה.
השפעת בווינגרד על ירושלים:
הקמת בווינגרד גרמה לפגיעה משמעותית בחיי המסחר והתנועה בירושלים. האזור המסחרי התוסס של רחוב יפו נותק מהעיר, ופגע קשות בכלכלה המקומית. תושבי ירושלים היהודים ראו בבווינגרד סמל לשלטון הבריטי הכובש, והטילו עליו כינויי גנאי כמו "מצודת בווין" או "בווינגרד", על שם שר החוץ הבריטי ארנסט בווין.
סופו של בווינגרד:
בווינגרד התקיים לאורך זמן קצר יחסית. ב-14 במאי 1948, יום לפני סיום המנדט הבריטי, פונה המתחם מכוחות בריטים. כוחות ההגנה היהודיים השתלטו על האזור ללא קרב, ובכך הסתיימה תקופת השלטון הבריטי בירושלים
מורשתו של בווינגרד:
בווינגרד נותר כאבן דרך היסטורית חשובה בתולדות ירושלים. הוא מסמל את סוף תקופת המנדט הבריטי ואת תחילתה של מדינת ישראל. סיפורו של בווינגרד משקף את המאבק על השליטה בירושלים, ואת עמידותם של תושבי העיר לאורך השנים.