הם נלחמו בעבורנו ותורנו להלחם בעד הדורות הבאים. המלחמה שלנו היא לאחות את הקרעים ולהישאר מאוחדים, למעננו ולמען דורות ההמשך. יהי זכומו וזכרון כל הנופלים לברכה. אנחנו פה למען הפצועים , הנופלים ולמען המשפחות.

שירתתי תחתיו מפקד מעולה עצוב נורא יהי זכרו ברוך לנצח נצחים 😭💔😭💔😭

מנדלר היה מפקד האוגדה שלי כאשר נהרג לפי הידוע 2 תחנות האזנה עלו על התדר שלו הן עשו הצלבה ובמקום המפגש של ההצלבה היה המטה שלו אשר הופגז קשות כתוצאה מזה הוא נהרג יהי זכרו ברוך

זכרונו לברכה. גיבור ישראל.

גם סגן הרמטכל האלוף יקותיאל (קותי) אדם נהרג בשלום הגליל...

GOD BLESS YOUR SOULS BIG WARRIORS WE SALUTE YOU AMEN

I love lsrael

כתבה יפה ביותר. גיבורים. אין מה להשוות לימינו.

גיבורים, יהי זכרם ברוך.

בכל הדרכה שלי בשרונה אני מזכיר את שני האלופים ששלמו בחייהם על השטיות של דיין הארור יהי זכרם ברוך האלוף מנדלר זל . האלוף מגן זל .

בס"ד "מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ " ת.נ.צ.ב.ה.

הבת עם החולצה השחורה דומה לאביה דימיון מושלם

I would subscribe but your closed captions are not available

איך נפלו גיבורים?!

למי אכפת?

אבנר שליו מהמודיעין יום הכיפורים סגן אלוף מודיעין שכשל בהערכת המודיעין ונהפך למתאם הפעולות בשטחים במקור היה עליו להזהיר אותנו ממלחמה מתקרבת אבל נירדם בעמידה יחד עם סגן אלוף יונה בנדמן ויואל בן פורת סבירות נמוכה אמר הבוס אלי זעירא והם החרו החזיקו אחריו לא מעוניין לשמוע מהם כלום... האלוף אלברט מנדלר גיבור מלחמה זיכרו ברוך יחד עם האלוף קלמן מגן סיכרו לברכה אם המודיעין לא היה נירדם אז אולי גם המודיעין לפני השבת השחורה לא היה נירדם אין מודיעין לצהל חוץ מהמודיעין האיסופי שאוסף מליון ידיעות ואין מי שידע לפענח אותם....כמו בעולם הרפואה יש רופאים מומחים לפיענוח סי טי כך צריך במודיעין מי שידע לפענח מידע איסופי כמו המידע שהתצפיתניות מסרו וסתמו להם את הפה

יש את הסרט הזה אל תגידו שלא ידעתם זה מה שיקרה עם כל הזירות לכן לתקוף ולא לחכות

נקודה של בחירה החומר היסודי שממנו אנחנו עשויים הוא רצון ליהנות, רצון לקבל הנאה ותענוג. גם הדומם, הצומח והחי בנויים מרצון להתקיים בטוב, ברמות ואיכויות שונות. יש בטבע מין מנוע פנימי שמפתח את הרצון ליהנות בכל שלב ושלב, וכתוצאה מכך אנחנו משתנים. היום הגענו למצב מיוחד מאוד. אנחנו מוצאים את עצמנו כמו ילדים קטנים שלא יודעים לאן ללכת. התחושה היא שאימא נעלמה, ואין לנו מושג מה לעשות. אנחנו נעמדים באמצע החדר, ובוכים. כל האנושות. האם נוכל למצוא כוח התפתחות בתוכנו? להבין, להרגיש, לגלות לאיזה כיוון אנחנו צריכים להתקדם? מצד אחד אנחנו רואים שהעולם שלנו נעשה מקושר יותר ויותר, התלות ההדדית מתגברת. מצד שני רואים שהאגו קופץ לשמיים, כל אחד רוצה רק לקבל ולקבל ללא גבול, לא רואה ממטר. כנראה שאת הפער הזה שהולך ומתרחב, בין טבע העולם המקושר לבין טבעו האגואיסטי של האדם, אנחנו צריכים לסגור בעצמנו. זה יעזור לנו לקלוט לאן אותו מנוע פנימי שבטבע מכוון אותנו. כלומר, מה צריכה להיות הצורה הבאה של הרצון ליהנות, ואיך לארגן בהתאם לה את מערכות היחסים בחברה. אם לא נפתח מודעות כזו, סביר להניח שיבואו מכות שונות שיבהירו שכולנו באותה סירה. מכות כלכליות, מלחמות, מהומות, מחלות, מכות אקולוגיות, ומי יודע עוד מה. חכם עיניו בראשו, ולכן כדאי להקדים תרופה. להשתדל ללמוד כבר מעכשיו את מגמת ההתפתחות הכוללת, ולהתאים את עצמנו אליה. כלומר, לפתח גישה אינטגרלית לעצמנו, לזולת, לסביבה, ראייה של כולנו כחלקים שונים באותו מנגנון שצריכים להתחבר זה לזה בהדדיות ובהשלמה. וכאן בדיוק יש לנו נקודה של בחירה: להמשיך להתנהל כמו עכשיו מבלי לשנות דבר, או להתחיל להתקדם יחד אל המחר. יחד היא מילת מפתח, כי מימוש הבחירה החופשית יתבטא בבניית סביבה חדשה. כלומר, חברה שיהיו בה ערכים חדשים, אינטגרליים, מותאמים להתפתחות הדרושה. אף אחד לבדו לא יכול לשנות את הרצון שמניע אותו. אבל אם ביחד נחליט שאנחנו חייבים להתעלות מהרצון ליהנות האגואיסטי, הצר, לרצון ליהנות אינטגרלי, מחובר, נוכל למצוא בעומק הטבע כוחות שיסייעו לנו לבנות חברה לגמרי חדשה. עם קשר טוב בין כולם לכולם, עם התחשבות והדדיות, עם חום ותמיכה.

hehehehehehe

גיבור ישראל!

+++((((((( פרשת דברים פרק ח' פסוק י"ז; ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כהיום הזה לא נשאר הרבה זמן להתגשמות נבואת ישעיהו פרק ב פסוק ב, "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית השם בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים" "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים" "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" עשיית צדקה וחסד.מקרבת את הגאולה. ומגבירה את התפרצות האמונה העוצמתית.החבויה ושבויה בהגלות הרוחני.למעלה מאלפיים שנה. המהות של המשיח המשיח יהיה במדרגה יותר גבוהה מאדם הראשון לפני החטא. בכוח הדביקות העוצמתית של המשיח עם הבורא. הוא יגלה את הקשר הנשמתי הפנימי והעוצמתי- שנמצא בכל יהודי עם-הבורא ,ואז כל האווירה בכל העולם תשתנה לטובה. התגלות הניצוץ המשיחי אצל כל אחד ואחת, ישנה את מערכת הכללים הטבעיים בכל העולם כולו .כל מי שלא יהיה מסוגל להתעלות למערכת כללים העל-טבעיים ,יהיה צריך לעבור תהליך של הזדככות. כל עוד הוא לא מתנגד לשינוי. "אפס"בלתך גואלנו לימות המשיח". כשיבוא המשיח-יתגלה בעולם דרגת הכתר מלכותו ית'.ויורגש בכל היקום כולו.שכל הבריאה כולה היא אין ואפס-ביחס לבורא. ותהיה הגאולה.ככתוב ,,ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר", אורו של המשיח יתחיל לחדור לתוך חלל העולם ובכל היקום כולו. ההרגשה שתיווצר. תתאים למה שאמר שלמה המלך; "הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל" . הרדיפה אחרי תענוגי בני אדם-תיפסק. והמחשבות על תכלית החיים-תקבל תאוצה לכיוון שונה לגמרי ממה שידענו קודם. וכפי שהרמב"ם כותב; "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויים כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. האווירה בעולם כולו-שהשתנה בעקבות המגפה במידה מסוימת, מכינה את העולם לקבל את השינוי הרצוי. כנראה - שהתהליך של התגלות המשיח באופן של "עני ורוכב על חמור" "חמור" מלשון חומריות- בעיצומו. האור של המשיח התחיל לחדור אומנם באיטיות--כ"עני" שלא שמים לב אליו--לתוך חומרית העולם. מקווים ומתפללים. ש תהליך ההזדככות וההתעלות של החומריות-מקבל תאוצה. מה ש נדרש מכל אחד מאיתנו זה לגלות בכוחות עצמנו את הניצוץ הפנימי - העוצמתי שבתוכנו - המיוחד עם הבורא לעד ולעולמי עולמים. ולהביא את הרצון הפנימי לידי מעשה בכל התחומים,לפי כללי התורה והמצוה. גילוי הרצון הפנימי הוא כלי למהר את התגלות המשיח שיאיר בתוכנו ויסייע לנו להתרומם מעל כללי הטבע. ולהכין את כל היקום כולו להתגלות הבורא שישכון בבית המקדש לעד ולנצח נצחים. המושג "משיח" מתחיל לחדור בכל קצוות הקשת של עם ישראל. כולנו בטוחים ומקווים שבקרוב ממש האור של המשיח יחדור בכל היקום כולו, השינוי המהותי בכל העולם תתגלה בכל התוקף. ורוח הטומאה אעביר מן הארץ "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי דבר" לשנות אורח חיים 180 מעלות בבת אחת.לא כל אחד מסוגל לעשות.אבל להתחיל צעד אחר צעד במטרה להגיע לפסגה.מזה אי אפשר להתחמק. האמונה בבורא.שנמצאת בכל אחד ואחת.אמנם מתנגשת ברצונות בהמיים.לחיות חיי חופש והפקר. אבל זה לא מצדיק התעלמות טוטאלית.מהתייחסות לרצון האמיתי.להגיע ולהשתלב. במטרה הנצחית.לה ברא הבורא את הבריאה הנפלאה האינסופית

שעת מבחן לישראל אין דרך להסתכל על התקופה המעיקה הזו בישראל ולהפיק תובנות, אם לא מייצבים בראש את הידיעה שהיא עוברת עלינו בכוונת מכוון ויש לה תכלית; יש כוח עליון, יש לו מטרה עבור עולמו, וכמו שהרגשנו בכאב מההיסטוריה - יש בה תביעה מיוחדת מאיתנו, העם היהודי בארצו. התקופה הזו בחיי האומה לא מנותקת ועומדת כשלעצמה, אלא ממשיכה דורות שעברו התפרצויות של פילוג בעם כמו היום - גלים של פירוד שהביאו אסונות לאומיים כבדים, שלאחריהם תמיד הגיעה הנמכת להבות זמנית. כולנו כאן כבר מרגישים שיש פה חוק, דפוס חוזר; עובדה היא שהמונח "חורבן הבית" נעשה שגור בהקשר לתקופתנו זו. צריך להבין את הדפוס מבפנים, משורשו אל תכליתו. התפרצות הפילוג הראשונה דווקא לא קרתה בעם ישראל, שעוד לא היה קיים בכלל. היא התרחשה בין תושבי מסופוטמיה העתיקה שבה התרכזו שלל העמים דאז. אברהם שחווה בזעזוע את התפרצות הפילוג שהסמל שלה היה מגדל בבל, חקר אותה והבין משהו: או שמתעלים מעל הפילוג לאיחוד ומתרוממים, או שנסחפים עם הפילוג ומתרסקים. כך נולד עם ישראל. אברהם קיבץ אותו משבעים אומות העולם העתיק, נציגים אחדים מכל שבט, כדי שיהיו כקבוצת הדגמה לחברה האנושית - איך מתרוממים מעל לפילוג, שבכך מתרוממים רוחנית, מתקרבים ומשתווים לטבע. לא מה שאנחנו נוהגים לקרוא לו "טבע", כלומר עצים, חיות, סלעים ואנשים, אלא "הטבע" שהוא הכוח שהוליד ומפתח את כל אלו - שבגימטרייה שווה לערך "א-להים" (86), ותכונתו אחדות שלמה. אין לנו בעיה עם חוק ומשפט, אין לנו בעיה עם סרבנות וממשל, אלא אנחנו סובלים מבעיה שנקראת פילוג, ופתרונה היחיד הוא איחוד. זה הזמן, זו שעת מבחן, להתעורר ולעשות כמעשה אברהם: להתקבץ, להתגבר על השנאה, על הדחייה, ולתפוס שללכת נגד כוחות הפילוג זאת העבודה הפנימית שלנו, של עם ישראל כולו. ירושה מבבל. צריך גם להבין שאין אחדות ללא פילוג. איחוד יכול להיוולד ולצמוח רק מתוך הבנת הפילוג, מתוך תחושת הריחוק והדחייה, השנאה ההדדית - שכמו בבבל, לא נותנת לאף אחד להבין את השני. דווקא ממצב כזה, אפשר לכופף ברכיים ולקפוץ, להתעלות למעלה מדעתנו ולהתאחד. עלינו להפנות את כל כוחות האומה למבצע האחרון הזה שעוד לא היה בהיסטוריה שלנו - כבר לא הנמכת להבות, אלא איחוד אמיתי, פנימי, נצחי ושלם, שיביא אותנו ליישם את תביעת הטבע מאיתנו, להיות "אור לגויים". סביב האיחוד הזה צריך כל עם ישראל להתרכז "כאיש אחד בלב אחד", ומי שמדבר פירוד אין לו מקום בעם.

שר החקלאות גנדי נרצח בפעולת טרור - אלוף במיל