איזה חיילים יקרים!! אהבתי מה שהמדריך אמר על החיילים החרדים, שהחליטו לשרת מכל לבם בצה"ל. אכן גאווה לאומית!! ה" ישמור עליכם💙🙏

חחח "אתם מנוסים פה ללכת בשלג" איזה עין פתח לו הטריפולטאי הזה חחחחחחחחחחחחח :)

3:31 "אתם מנוסים ללכת בשלג" שנייה אחר כך:חייל נופל

גאה להתגייס בעזרת השם עוד יומיים לחטיבת גבעתי. אין על צה״ל💜

אורי לוי תותח!! איזה נופים יש למדינה הזאת להציע פשוט מהמם אסור לוותר אפילו על ס''מ אחד ממנה לאף אחד ולשום דבר!!!

מודה לכם שביקרתם בהר דב, ריגש אותי מאוד והחזיר אותי לימים ששירתתי שם

צה"ל,כבוד! כל הכבוד ללוחמים והלוחמות! להיות עירניים תמיד , האויב הוא אכזר ורשע. 🇮🇱✌📟📽

עוד פרק מדהים, תמשיך להביא לנו סיפורים.

שאללה ישמור אותכם וירחיק תצרות מכול העמים באיזור ויחזיר אותכם בשלום לאמהות שלכם אמן

אורי לוי👑 איזה כתבה יפה ומהנה וכל הכבוד לחיילים 💙💙💙

3:30 חחח איזה טיימינג

לראות את החיילים המתוקים ובמקביל לשמוע את ההסתה של השמאל והתקשרות על משפחותיהם פשוט מטריף!!!

באמת מלח הארץ החיילים האלה. גאים בכם!

הדקות האחרונות של הכתבה - המשמעותיות ביותר יפה

איזה אלופים!!!

וואוו כתבה מעניינת ביותר 💖

לתת לחיילים האלה קרקע חינם בגולן

ה' ישמור אותם אמן

חיל התותחנים בשטח...כבוד🏆

כל הבדיחות אבא האפשריות בכתב אחד

איזה חיילים חמודים

בשום פנים באופן אסור להחזיר את הגולן בחזרה אין לי בעיה שניתן להם כסף עבור שלום או תרופות או אוכל אבל ממש וממש לא את הגולן

מטורף

הדקות האחרונות של הכתבה אני עוד שנייה בוכה ,ואני אפילו לא יודע למה

עבדתי בחרמון הישראלי במדידות ראיתי שם שועל כחול אפור עם זנב ענק..בהמשך חברי מצא אבן קטנטנה בגודל של שקל קצת יותר עליו היה מוטבע דג...פעם היה שם ים בטרם נסוג

נחל שיאון . דקה 07:30 . לא נחל ציון.

איזה אנשים חבל על הזמן !!!!!!!!

הייתי בשיא החרמון אותו חרמון שנפל בידי הסורים הייתי שם כחייל יומים אחרי מלחמת יום הכיפורים וראיתי על הגדר חייל סורי ללא ראש

אחד הכתבות היותר טובות שהיו לכאן 11

אחלה כתב! אחלה חיילים!

אין על הגששים שראתי שאם הינו 15 באדוים מבאר שבע🤗🤗🤗🤗

חזק ביותר מוצב החרמון רמת הגולן לבנון וואו 🇮🇱

כמה געגועים למוצב החרמון! הייתי מוכן להתגייס שוב כדי לחזור אליו (למרות הקור ושאין אינטרנט בתוך החדרים.)

אין כמו טיול בצפון בעיקר הנוף והשקיעה

יובל רוזנר ממש דומה לשחקנית מ"האחיות המוצלחות שלי"

"שועל חוצה כביש, די נדיר לאור יום" איזה מין ירושלמי אתה? יש כאן מלא שועלים

נהיה בהודיה לחיילים היקרים שלנו .

לו רק הייתם יודעים כמה מכוער וחם שם בקיץ. צאו לטייל עכשיו! ורק עכשיו!

האויב מבסוט שכאן חדשות בשנה האחרונה מצלם את כל חיילי צהל ואת כל הנקודות איפה שיושבים. למה לא? ממש תורם לנו לחברה ישראלית לראות את כל הסרטונים האלו. תודה כאן 11.

מאוד מעניין. אשמח לעוד שרטונים כאלו

"השער סגור ואין מפתח" למה זה לא מפתיע כשמדובר בצה"ל?

כיף לשרת שם..

7:15 הוא כבר כנראה קיבל על זה בראש. אל תדאגו

ככה כתבות צריכות להראות! רק טוב.

** "נחל שיאון" לא "ציון"

אחחחח גלדיולה גלדיולה, מוצב ארור.

בתור אזרח איך אפשר לקבל אישור לראות את הנופים האלה?

מעניין אותי מאוד איך חי אסולין בתור לוחם

חחחח 7:25 שבת

רק מתקן שמצפה שלגים הוא 2,224 ולא 2,024 כתבה מעולה!

0:30 הנה השדרן מתחיל לאמץ את הדיבור של מירב מיכאלי.. ממש נדפק לו המוח עם הצומי הזה

היידה פלוגת תומר

אין כמו לשמור בש'ג במצפש ובלילה עם ירח מלא

9:26 בוא לפה ותראה את הפרח הכי מדובר

אני בצבא הייתי שם אני מגיע לשם הרבה אני בחטיבה 769 ויוצא לי להגיע שם הרבה למוצבים

0:07 חברה לא להתקרב לחיה הזאת כי אז זה יהיה תן ביס

מלח. הארץ

ברכת רם זה במסעדה

השם ישמרם מהכל חיים טובים ומאושרים ושמחים אמן

להפוך קנאה שלילית לחיובית רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה". קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו. קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע. ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם. בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות. השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית. לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים. אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה. ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר

המון סייעתא דישמייא לחיילים ושאפעם בגיזרה הזאת לא תדעו צער ומלחמה

גלדיולה! גלדיולה!

מול מי צריך לתאם??רוצים לתאם הגעה בחול המועד!!

אסולין כפרע אומנם מ"פ גלדיולה אבל אל תשכח את אסטרא.. המוצב הכי צפוני במדינה ולא הר דוב:)

באחת מן הימים זה יהיה אתר היסטורי

מי גוי שבת???

חבל שאין לציבור גישה למקומות המדהימים האלה כל כך הרבה שטח בשליטה צבאית

צילמתם חצי מוצב , אולי לפרסם מפה גם בשביל שכנינו היקרים ...

ילדים, מורים והצלחה בחיים ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר? מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי. בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים. אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית. מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד. והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף. במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה. כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות. שיהיה לנו ולילדים בהצלחה! מן המקורות "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"

שמרו על עצמכם🇮🇱🙏

3:31 דרך על הקרקע ומת

"האויב ממש כאן אבל מתעלמים ממנו "

שמעתי שבמוצב גלדיולה הכי הרבה חיילים שמו יידם בחיים שם

כתבה נפלאה אבל 2224

אורי לוי, גם סוריה זה ארץ ישראל, לפחות החלק עד הפרת..

ישראבלוף איפה מפתחות???

כל הכבוד לחיילים החרדים אתם הדתיים האמיתיים כל האחרים תחפושת ומסיכה

אז למה לא אוגנדה באמת? העצים והכבישים, בתי העסק והחופים, השוטרים והמורים - הכול כאן בעברית. החיים בישראל כל כך מובנים לנו עד שלפעמים אנחנו שוכחים את הייחודיות של המקום. יש לא מעט ישראלים שכבר מארגנים ויזה ושוקלים לעזוב: למה לא אירופה, אמריקה או אפריקה אם שם יכול להיות לנו יותר טוב? אבל כאן זה בית, כאן זו האדמה שלנו ויש לה שורש רוחני מובהק. הראשון שכיוון דווקא לארץ ישראל היה אברהם אבינו. היו לו 360 מעלות תבל לבחירה, הוא היה יכול לנדוד עימנו מבבל מזרחה לאזור הודו-סין, צפונה לרוסיה, או דרומה לאפריקה וסעודיה, אבל מתוך הבנה עמוקה של הטבע הוא בחר בארץ כנען - ארץ ישראל של היום. בחסות אברהם נעשינו לעם. מי בכלל היינו אז בבבל העתיקה? לא אנשים מיוחדים, עדיין לא יהודים אפילו, אלא מקבץ מפה ומקבץ משם, קבוצה שהרעיון של אברהם התקבל על ליבה והיא נהרה אחריו. הרעיון היה להקים אומה רוחנית שהבסיס האידיאולוגי המשותף שלה הוא אחדות מעל פילוג. לייסד עם שבו כל אחד עולה למעלה מהאגו שלו, יוצא מעצמו וחי את החיים במחשבה להיטיב לזולת. אברהם ידע שבכל מקום אחר מחוץ לארץ כנען לא תהיה התאמה בין העם והאדמה, בין השורש הרוחני לענף הגשמי ושום מקום אחר לא ייתן לנו את הכוח הדרוש למימוש המטרה הרוחנית שלנו. אולי זה נשמע מיסטי, אבל אפשר לראות שבכל מקום על פני כדור הארץ אנשים מקבלים את צורתם ואופיים בהתאם למקום מושבם. אדם שחי במקום מסוים מקבל מהקרקע ומהסביבה כוחות שמעצבים את אופיו, תכונותיו וגישתו לחיים. בחבל הארץ הזה שאנחנו חיים בו יש כוח רוחני מיוחד שאברהם ידע עליו והשאר הרגישו אותו בתת המודע שלהם. לאבות הציונות שלנו הציעו את אוגנדה ואת מדגסקר - מקומות יפהפיים בעלי פוטנציאל להקים בהן מדינת שפע בלי שמישהו יבוא וירצה להזיז אותנו משם. הם שקלו את האפשרות להקים במקומות אלה את המדינה היהודית אבל לאחר מחשבה רבה החליטו להתיישב על אדמת ישראל - שממנה להבדיל מנסים להזיז אותנו ללא לאות כאילו היא לא עשויה מחול אלא מזהב. כשעדיין גרתי ברוסיה גם בי עברה מחשבה לפעמים: למה הוקמה מדינת היהודים דווקא בישראל אם כל כך קשה שם? הרי אם הייתה מדינה ליהודים במקום אחר, מן הסתם הייתי מהגר אליה, פשוט רציתי כבר לצאת משליטת הגויים. אבל מאז שעליתי ארצה אני משוכנע לגמרי: לא יכולה להיות מדינה אחרת ליהודים אלא בארץ ישראל בלבד. להתקיים כעם ישראל פירושו להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", כמו שחלם אברהם אבינו. אחרת אנחנו סתם קהילה שחיה יחד בשכונה אחת. קיבוץ גלויות זמני שכל אחד מביא איתו את הגלות שלו וחי איתה כאן. ואם כך אז שוב נשאל למה לא באוגנדה? כי באוגנדה לא נקבל את הכוח להיות עם, לקיים את המטרה ההיסטורית שלנו, להתחבר מעל לאגו שלנו ולתת לעולם דוגמה איך צריכה להיראות האנושות בשלב ההתפתחות הבא שלה. ולא שכאן הכול מושלם. מדינת ישראל חייבת לעודד כל אדם להתייחס לכל בני האומה כאל בני משפחתו האהובים. חינוך כזה יוביל אותנו לתכלית האמיתית שלנו כפי שלימד אברהם, ואז נראה איך למרות ההבדלים בינינו כל אדם נותן לאחיו את כל עוצמת האהבה וממנה מתפרצת שמחה אדירה. שונים אך מאוחדים, את זה נמצא בישראל ולא באף מדינה אחרת.

הכל טוב ויפה....אבל למה מכרו חצי מישראל לסין???

אל תרד!! למה שתרד אני לא מבין

בזבוז זמן כתבה משעממת בטרוף

טוב אורי כפרע הדרדרת..נהית מה זה משועמם נתנו לך אחלה תפקיד לפני הפנסיה..תכייף לך בכיף..טוב שגאלת אותנו מייסורנו ואתה כבר לא משדר ספורט למה ניפחת לנו ת'מוח אז... שדרן ברברן חפרן חרטטן אפס הבנה לא בכדורגל ובטח לא בכדורסל....לראות משחקים ששידרת זה חתיכחת סיוט..אז 1000 תודות שפרשת מכדורסל ...סרטוני טבע על דורבנים מתאים לך יותר..כמה שפחות לדבר..סליחה מראש אבל את האמת חייבים להגיד!