אחת הכתבות הטובות שלכם אי-פעם. אל תפסיקו לדבר על תחבורה, אדריכלות ותכנון עירוני - הציבור בישראל זקוק לתכנים האלה כמו אוויר לנשימה (תרתי משמע).

וואו, סוף סוף מישהו מסביר את זה! תודה על הסירטון המושקע

סוף סוף מדברים על זה! מישהו חייב להתערב ולשנות את העניין. שכונות השכפולים האלה נוראיות

...ובגלל זה אין שום אפשרות לקהילתיות שתתפתח בישראל. הרחוב הישראלי הוא מדבר שאיש לא מסתובב בו, מלבד במרכזי הערים.

איזה אנימציות! ואוו! זה הסרטון הכי טוב שלכם!

כמעט נגעת בעניין אבל כל פעם פספסת. הכל נכון אבל מתחיל הרבה קודם. רוב הקרקעות שייכות למנהל ומה זה אומר? שהוא מחליט מה יהיה בהם. הוא מעצב וקובע את הגובה, את המגרשים את המרחקים בין מבנים וכבישים, הכל! גוף אחד, לצורך העניין בן אדם אחד מחליט וזה דיי ברור שבן אדם אחד, עובד מדינה עם קביעות, לא יתאמץ לגוון. אבל הוא לא מתכנן לבד, הוא מבצע מכרז שבו הוא מזמינים אדריכלי ערים לתכן שכונה על הנייר, מי שזוכה בתכלס זה מי שמציע הכי הרבה יחידות דיור במחיר הנמוך ביותר. המנהל אחכ מוכר את הקרקע לפי היחידות האלה ליזמים. היזמים חייבים לבנות הרבה יחידות כמו שהמנהל מציע אחרת יפיסדו. למי הם פונים? לאדריכל שתכלס בפועל מתכנן את הבניין הוא יכול להשתמש בכישורים שלו ליצור פנינה אמיתית אבל אבוי, עד שזה מגיע ליידים שלו כבר קבעו לו איך הבניין יראה, כמה קומות יהיו לו, כמה יחידות דיור יהיו בו ואפילו כמה צריך להרוויח וכנגזרת כמה (מעט) הוא ירוויח מזה. אז מה הוא עושה? קופי פייסט למה שעובד וחוזר הביתה מתוסכל. רוצים לראות אדריכלות אמיתית? תפרקו את המנהל, תבטלו 75% מהגדרות העיצוב בתב"ע (שלפעמים אפילו מגדירים את צבע החיפוי של הבניין סוג המעקה במרפסת ואפילו איזה עצים יהיו בחזית!) אז אולי נתחיל לראות משהו משתנה פה.

כתבה מצוינת עם בימוי ברמה גבוהה..אין ספק שזה מבאס שכל המדינה נראת אותו דבר שכונות רחובות וכ'ו...הלוואי ותהיה תעוזה לבנות בניינים חדשים מעוצבים יותר עם מראה חדשני יותר מH

תודה רבה שמישהו מעלה את זה. בנייה משעממת, חסרת השראה. ערי דומינו. מדכא לאללה. חוסר יצירתיות. לכו ללמוד קצת מאדריכלים אירופאיים

כל הכבוד על הסרטון! שכונות המגדלים בפארק הן בין הכשלים הכי גדולים שידעה המדינה הזאת. זה לא חייב להיות ככה, ברוב העולם הבינו שצריך לבנות אחרת פרויקטים חדשים, עם חנויות ברחוב והתאמה שלו קודם כל להולכי רגל. זה מאבק פוליטי לכל דבר, יש לנו האזרחים את הזכות שהשכונות שעתידות להיבנות (ויש המון כאלה) יתוכננו כמו מרכזי הערים של פעם, עם מעט התאמות להיום - שיווצר מרחב שנוח וכיף בו ללכת ברגל או לנסוע בתחב"צ.

זה היה מעניין, אשמח אם תוכלו לעשות ממש סדרה וכל פעם להסביר על הבנייה ומה שמקובל במדינה אחרת, נגיד פעם איך זה באמריקה, או איך זה ביפן וכו'

לקחנו את כל הטעויות הכי חמורות של האמריקיים - כבר עשורות אחרי שהם בעצמם התחרטו בהם, שימו לב - ורצנו אחריהם במתיים קמ״ש. ועכשיו מתלוננים שבמדינה הקטנתונת והאהובה עלינו אין חנייה. פריירים כולנו

ואו סרטון מהמם!! מבאס שאין גיוון בנייה, זה יוצר מצב די משמים, בנוסף המרחקיפ האלה בין הבניינים מגבירים ניקור סביבתי, ויש מחסור בהמולה אנושית, משמע, הרגשת חיים ושגשוג ברחובות..

למה לא מתכננים שכונות משולבות, שיש בהן מגדלים גבוהים מצד אחד, משולבים זה בזה בקומת הקרקע עם שדרות מסחר לריבוי שימושים?

תמיד כיף לראות כתבות של לוסי איוב 🙂

סוף כל סוף מישהו מדבר על זה! תודה רבה על הסרטון המצויין הזה

כתבה מעולה. אין יצירתיות בתכנון ובעיצוב. למה לא לעצב ולתת אופי לבניינים כמו שהיה פעם? למה לא להשתמש בחיפויים מעניינים? בצורות מעניינות? פרופילי חלונות בצבעים או אפילו טיח בצבעים שונים? בתור אחד שעוסק בתחום ועבד במשרדי אדריכלים אני יכול להגיד שאין שום חשיבה מחוץ לקופסא ושום יצירתיות. הכל פס יצור אחיד ושבלוני

כתבה מעולה! תופעת שכונות פרוורים גדולות המשמשות רק למגורים התפשטה לאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב ונקראת Urban sprawl - והיא אחת מהגורמים לתלות שלנו במכוניות פרטיות

סרטון מצויין בכל היבט. תודה על הסבר נושא חשוב שקשה להבין אותו לבד.

לוסי, את מדהימההההההה!!!!!!

כתבה מרתקת! איזה כיף לראות כתבות מעניינות מהסוג הזה .

תודה רבה שרואים את הבניה של ישראל היא על הפנים צריכים לעשות עם זה משהו!!

סרטון מהמם! רק חסר ראיון עם אדריכל נוף מחכה לזה כבר שנתיים-שלוש... לוסי?! עד מתי?!

תודה רבה לכל מי שחקר, ערך, הפיק והביא לנו את המחקר המעניין והחשוב הזה. זה נושא בהחלט חשוב מאוד ומעניין מאוד. זה חומר טוב למחשבה. תודה!

בגלל סרטונים כאלו ועוד הרבה אחרים (ממליץ לדוברי אנגלית להיכנס לערוץ "Not just bike") אני מתכנן ללמוד אדריכלות ותכנון ערים אורבני. זה מדהים כמה חוסר מודעות יש לנושא כל כך חשוב שקשור לחיי היום-יום של כמעט כולנו!!! ובלי קשר, לוסי את פשוט מקסימה! זה מדהים אותי כל פעם לראות איך את מצליחה לפשט דברים בצורה כל כך מוחשית ומעניינת. תמשיכי כך!!! נ. ב. ממליץ מאוד להרחיב בנושא של תכנון אורבני, בדגש על הקשר לתחבורה בר קיימא (רק׳׳ל ומטרו) ושבילי אופניים בקצרה, ברגע שיש לך מספיק מסה של אנשים שגרים באיזור אחד, שניתן ללכת בו, יש הגיון כלכלי לבנות קו רכבת כזה או אחר באיזור, ברגע שיש התפרסות רחבה מדאי על השטח, באופן אוטומטי השכונה נהית מוטת רכב פרטי, שזה אומר עוד ועוד פקקים. כמ׳׳כ באופניים, ברגע שיש עירוב שימושים והליכתיות בתוך השכונה, אפשר בהחלט להסתדר עם אופניים והליכה בלבד, מה שיוצר איכות חיים בסגנון אירופאי, כמו שקיים בבחינה מסויימת באיזורים מסויימים בתל-אביב.

האינמציות מדהימות

איזו יפה את!!!! עדינה ונשית!!

מעניין וחשוב :) תודה עבור השיתוף :)

מעולה, ולמרות שאני מודע לנושא הכתבה חידשה לי כמה דברים.

זאת שאלה שהייתה לי כל החיים.

הסבר פשוט ומעולה. היה כייף לצפות ולהחכים. שאפו..!

I'm convinced. I'm not moving to Israel. Too crowded. All buildings the same. And I can't understand Ivrit as well as I thought I did. A very good discussion, I got the general idea. Better to stay in Chutz LaAretz.

כתבה מעניינת ומחכימה, תודה לוסי!

Shalom. Fantastic. Shalom aleichem.

נפלא!

סרטון נהדר טאוב שמעלים מודעות לבעיה! היעדר מרקם עירוני בערים הגדולות בארץ היא בעיה עם השלכות משמעותיות ואני מקווה שהתכנון העירוני ישתנה בהתאם לזה.

לא האנשים רוצים את כיווני האוויר בבניין, אלא המדינה. (כלומר, אנשים רוצים, אבל המדינה החליטה גם למי שלא רוצה) המדינה החליטה שאנשים רוצים כיווני אוויר, ולכן הערים של היום מתוכננות מאוד גרוע, שהכל מרוחק ויש המון שטח לא מנוצל למגורים בין בניין לבניין. החוק הזה בנוסף לאיזשהו פאק בחוקים של התב"ע, שמונע עירוב סוגי בינוי שונים באותו המבנה כמו למשל בית קפה או סופר בלובי של בניין המגורים, מגדילים את מרחק הנסיעה הממוצע, כי כמו שאמרתם, אין עירוב שימושים, וצריך לנסוע לכל מקום. העובדה הזו מראה שישראל תוקעת לעצמה מקל בגלגלים כשמצד אחד היא רוצה לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית ושימוש מופחת בכבישים למכוניות פרטיות, אבל מצד שני היא מגבילה את מתכנני הערים, ובכך מגדילה את השימוש ברכבים פרטיים, כי לא תמיד אפשר להסתמך על תחבורה ציבורית, ולא כל בנאדם יכול להתחרות בחברות האוטובוסים הענקיות או בנהגי המוניות, ואין אפשרות לעשות אובר בארץ. בעיה נוספת עם ההתערבות של המדינה בתכנון ובבנייה של כל השכונות והערים היא שישראל מחליטה בעצמה איפה השכונה תיבנה ומה יהיו בתב"ע של כל מקום. כך נוצר מצב שהמדינה מחליטה להקים שכונת מגורים במקום בלי ביקוש ואזור לקניות במקום עם ביקוש למגורים, ושוב פעם תוקעת לעצמה מקל בגלגלים כי היא רוצה להוזיל את מחירי הדיור, אבל בגלל ההתערבות שלה בתכנון ובבנייה היא עושה ההפך, ובכך יוצרת: לחץ על הכבישים עם מכוניות פרטיות, שיוצר עוד זיהום. עלייה במחירי הדיור אי-חירות בתכנון אידיאלי המתאים לצרכים העכשויים והעתידיים של ערים מסויימות. תשתיות תחבורה ציבורית חלשות שלא מתאימות לצרכים של הכל מניעת תחרות בשוק הדיור.

מעניין ברמות!

מעניין

לוסי זה הכתבה הכי טובה שלך. רוצים פיתרון למשבר הדיור, בו נבנה עיר חדשה שתהיה בנויה אורבנית. כל הצעירים יעברו לגור בה.

כואב שלא מפנים מקום לחדשנות ויופי בבנייה בישראל.... עוד כמה שנים ככל השטחים יהיו בנוים ולא יהיה אפשר לשנות נתחרט שלא השקענו...

סרטונים מעולים יש לכם חבל שהיא עוזבת את הערוץ❤

בגלל הנורמות שהתיישנו ולא מאפשרות לבנות דברים שונים.

סרטון חשוב

טובה כתמיד, לוסי

מעולה, באמת דירות קטנות ובלי חלונות זה קצת מבאס אבל המרקם העירוני הרבה יותר חשוב

כתבה מעולה!

כתבה מעולה 👍

מתי עולה הסדרה של לוסי וגורי בכאן 11?

הסרטון הכלכלי/חברתי הכי חשוב של כאן עד כה!!!

תוכנית מאוד עניינית, רצוי חלונות גבוהים כדי להכניס אור ואויר מספיק לחדר . רצוי שיהיה רווח בין בניין מגורים אחד לשני. בארץ יש יותר מדיי צפיפות. מתי יהיה בן אדם חכם שיתכנן בניינים בעלי קומות נמוכות , הרחיבו יותר למקומות אחרים שיש מרווח , לא לבנות בצפיפות נוראה , כי זה מונע פרטיות ואיכות הסביבה הטבעית . רצוי שחדר ההורים יותר גדול משאר החדרים . מספיק לבנות בניני ענק, עם חדרי גפרורים. לבנות יותר מחוץ לערים הצפופות ולבנות בקרבתה . תודה על הכתבה . אשמח לשמוע חוות דעה.

JÓ VIDEÓ!!SZERETLEK BENNETEKET,ÉS A MŰSORAITOKAT!!!

2:01, יפה שהיא הגתה נכון את המילה "בפועל" ב"פ" דגושה כתקן!👌

איך נסתדר בלי הסרטונים האלה של לוסי מתי שהיא תעזוב?

מאלף

עוד כתבה מעולה מפי לוסי! שאול אמסטרדסקי אנטוניה ימין והיא תמיד מביאים את התוכן הכי ענייני

מעולה ונכון אז למה לא חופרים את החניות שיהיו תת קרקעיות ואז מקרבים את הביניים אחד לשני?!? לא חבל החיים לבד?

בירושלים אפשר לטייל שעות ולא משעמם בעין, אבל בשכונות מסביב זה בול מה שיש בכתבה, בנאלי ואפור

חדרים ב20 שנה האחרונות כל כך הצטמצמו, זה הזוי, להכניס מיטה, ארון ושלוחן, וזהו, אין לך איפה לזוז חוץ מסביב עצמך. רק אני מקנא, שבסרטים אמריקאים, לילדים שם יש חדר בגודל סלון ממוצע?

עכשיו רק נשאר שמישהו ישמע אותנו...

יפה מאוד. המסקנה היחידה היא שיש צורך שהמדינה תתערב ותסדר את השוק בשביל שיהיה טוב לכולם לטווח הרחוק.

כל הכתבה צולמה בנאות אשלים!

למה אין כתוביות לחלקים בוידאו של בעלי המקצוע?

הזכרת בחטף את החוק המחייב מרחק מסוים בין בניינים, ובין הבניין לרחוב (מה שנקרא "קו בניין" בעגה המקצועית). אני חושב ששווה להתעכב על הנקודה הזאת כי יכול להיות שהיא שורש כל רע כאן. הרי היום, גם אם היזם יתעלם לחלוטין מכל העדפה צרכנית, הוא לא יוכל לבנות בניינים אורבניים אמיתיים, כי זה נגד החוק. אי אפשר לבנות בניינים שיגיעו עד גבול המגרש בקו הרחוב, לכן קשה לעשות עירוב שימושים, ועוד חיסרון שלא הזכרת פה, הוא שכך גם אין צל ברחוב. מי שהולך בכל רחוב אירופאי (או ישראלי עירוני ותיק) יכול לשים לב שהבניינים מגיעים עד שפת הרחוב, בלי קשר להאם יש או אין חנויות למטה, ולכן הרחוב מוצל והרבה יותר נעיל להולכי רגל. דווקא בישראל השמשית בנייה כזאת הייתה יכולה להיות מועילה מאוד, אך החוק אוסר עליה. לכן, לפני שמתערבים בהעדפות צרכניות כאלה ואחרות, הצעד הפשוט ביותר הוא לבטל את החוק המזיק הזה, ולתת לשוק לעשות את שלו.

אני גר בנאות אשלים בראשון בהתחלה חשבתי שזה 3 תמונות של השכונה חחחח הכל נראה אותו דבר

אני חושבת שהסיבה האמיתית היא הקבלנים שמשתמשים באותן תכניות בניה..זה פשוט זול יותר. השיקול הוא כסף !

כתבה חשובה שהלוואי ותניע שינוי

אני לא מאמין שזה הסרטון האחרון של לוסי אוף

איזו עריכה מפחידה חבל על הזמן

👍

אז מה עדיף מגדל יפני שבו יש את כל השירותים והבילויים ולא רואים לעולם אור שמש?

0:09 השכונה של הבית של משפחת לזר מקופיקו

אחח הפנים היפות האלה של לוסי

למה לא חנייה תת קרקעית 🤔

ולמה יש רחוב שנקרא על שם קבלן שבנה את את השכונה?

לוסי😢💔

נאות אשלים יא אללה

אז מה היא אומרת בסוף? לצמצם ילודה???

תעשו סרטון על למה מבקרי סרטים כלכך שונאים סרטי אימה

אין על התכנים שלכם

Awesome

הדירות של פעם הרבה יותר מעניינות. היום הכל נראה אותו דבר משעמם

הבעיה העיקרית בעיני היא החוק שמחייב 6 מטרים בין בניין לבניין. בהסתכלות על הבנייה האורבנית באירופה, שם אין שום מרווח בין בניינים, כולם צמודים זה לזה ופתוחים רק מאחורה לחצר פנימית שהם מקיפים. אבל בישראל כולם אובססיביים לכיווני אוויר. עם הספר הפך לעם המזגן. רוצים חלונות מכל הכיוונים אבל הם גם ככה סגורים רוב ימות השנה… לא מבין איך משפחה ממוצעת מסוגלת לעבור לחיות בשיכוני המדבר האלה שלא קרובים לאיזורי מסחר, חנויות, מסעדות וחיים. הם תלויים כל הזמן ברכב. פלא שכל הכבישים עמוסים? אם רוצים לפתור את בעיית הפקקים והעומסים בכבישים צריכים ללכת ישר לשורש - שזה תכניות דיור גרועות. בישראל עוד לא למדו לבנות חניונים תת קרקעיים, הכל במפלס הרחוב תופס מקום יקר. בחיים אני לא אגור בבנייני “H” כאלה, גם אם יתנו לי את הדירה בחינם.

חייבים להפסיק לתת כל כך הרבה אחריות לרכב הפרטי כי זה לא פתרון בר-קיימא ואנחנו רואים שהפקקים נעשים בלתי נסבלים. צריך לתכנן שכונות בצורה שתאפשר גם מגורים וגם מסחר באותם קרקעות

בתור מישהו שמתנייד בתחבצ, השכונות האלו פשוט זוועה. בלתי נוחות או נגישות בעליל במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע מובילות לקווי אוטובוס מפותלים שגורמים לכך שבדרך מנקודה א' לנקודה ב' אצטרך לעבור מלא שכונות פרבריות.

الموسطانات يجب تكوم علي احلي رسم وتخطيطا وتكون مستواها عالميا ولا ننسي النت والتكنولوجيا

זה תכנון לקוי כי צריך להקים מרכז מסחרי קטן באמצע לכל 8 בניינים ולשלב תחבורה ציבורית פשוטה. ראיתי את זה בכמה שכונות. כל כך פשוט ונכון.

איך התאגיד הסכים לוותר עלייך

אין על רכבות אני כל החיים שלי גר ברכבת כזאת או אחרת בתל אביב

זה נכון מאוד .....כול הערים כמעט אותו דבר .

למרות שהכתבה מביאה מספר נקודות ממש מעניינות אני חייב לא להסכים,זה שמבנים לא צמודים מעלה כפול כמה וכמה את רמת החיים לדוגמה בבת ים המבנים צמודים וכל בוקר אפשר לשמוע ואף לראות את השכנים בבניים ממול כי המרחק בין חלון לחלון של הבניין ממול הוא 5 מטר,אני חושב שסגנון הבנייה הזה מעלה את רמת החיים ונותן לאנשים חיים יותר רגועים מרווחים ואיכותים

הסרטון האחרון של לוסי בכאן?

כל השכונות נראות אותו דבר כי זה זול יותר ליזמים והקבלנים. וגם אנחנו לא מדינה של מאות או עשרות מיליוני תושבים

מה בדיוק הכוונה ב"מרקם עירוני"?

כתבה מעולה, אבל רגע, ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם? למה זו עובדה מוגמרת שהבעיה תחמיר? למה שלא נצמצם את כמות הילודה ככה שלא נצטרך להרוס את הטבע ולבות ללא הפסקה, ככה יהיה פה אוויר, לא יהיו פקקים, דירות לא יעלו כל כך הרבה ואפשר לחיות באיכות חיים גבוהה לא?

על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע. הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה. אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה. בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך". במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה. כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים. הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים. בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף. בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.

המגישה חתיכה!😘

הקטע הזה של עירוב שימושים מזכיר לי את החיים באמריקה, כאן בלי אוטו אתה לא קיים

הבחורה הזאתי מדהימה

גם כל אירופה נראת בערך אותו דבר,לא?

הכתבה הזו היא כתבת תעמולה במסווה של כתבת ביקורת. יש קצת אמת במה שנאמר בה אבל היא מלאה בהטעיות והנחות מוטעות. למעשה ניתן לתכנן בניינים צמודי דופן עם איוורור דומה לדירות הקיימות. כיווני האויר הם מונח תודעתי ולא אלמנט תכנוני. הגורם המוביל לתכנון שרואים בכתבה הוא הרצון של המדינה לפתח מספר חברות קבלנות גדולות ולהפוך אותן לשחקניות היחידות בשוק הבניה. המדינה הייתה אמורה לתכנן ערים ולשווק מגרשים בודדים אבל יש עוינות במשרד האוצר לכל פעולה שדורשת מעורבות עמוקה של הממשלה ולכן החליטו על הפרטה של התכנון.