מהאלבום דרכים 1979
זה כבר כמה ימים
שב"צוותא" מופיע זמר מחופש
עם שירים מאתמול,
שאיש לא יבין,
שאיש לא יתפוס.
ורק את באולם, לבדך,
מקשיבה ובוכה בשבילו.
על מה את בוכה?
שירים זה גיטרות וחלומות.
כן אחרי השירים
אקח אותך ואת צעירה,
ורוח של עיר תנשב בודדים,
כן, הרוח נושבת קרירה.
וסדרן מנומנם מקיבוץ בגליל,
שעזב את הכל, ישאל: "מה השעה?"
ואת תעני,
שבכית, ואין לך שעות.
כך עובר לו יום ועוד יום, וכאילו השמש
היא עוברת אותנו נמוך, כי אנחנו כמו כל אחד.
אם נהיה פה מחר צלצלי אלי כבר בתשע,
כי אחר כך אצא מי יודע מתי אחזור.
זה כבר כמה ימים
שב"צוותא" מלא והרבה אנשים,
מחפשים במי מדובר,
ועל מי נכתב השיר.
ורק את באולם לבדך,
מקשיבה, או אולי נרדמת,
לא רואה את עינייך,
כי עסוק באורות,כן
ועסוק בלהיות זמר.
כן, אחרי השירים אקח אותך ואת צעירה.
בסרטים גיבורים,
עם פרופיל מוצלח, כן
גם שלך נראה לא רע.
ובמאי מעוניין מדיזנגוף
יאמר שיש לך עתיד,
תגידי שכן,
את יודעת זה בלוף,
החיים לא דומים לסרטים
בחיים עובר לו יום...
זה כבר כמה ימים
שב"צוותא" תלויה מודעה קרועה,
על חשבון המזמין,
תהיה, או אולי לא
תהיה הופעה.
ורק את באולם
תהיי שם כדי לבכות הצגת בכורה,
ואולי אז אקום, ואגש, ונרקוד
או שהסוף לא יהיה כל כך רע.
כי עובר לו יום...