דיטה (אדיתה) קראוס לבית פולך נולדה ב-1929 בפראג, בת יחידה לאביה המשפטן ד"ר האנס פולאך ולאימה אליזבת. פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר של אותה שנה, נשלחה דיטה לכפר, אולם הוריה החזירו אותה לפראג ב-1940 שם המשיכה את לימודיה בביתה עם מורים פרטיים. בנובמבר 1942 גורשו דיטה ומשפחתה לגטו טרזיינשטט. דיטה הועברה לצריף הנערות ועבדה בעבודות כפייה בחקלאות. על אף הצפיפות הקשה, המזון הדל ועבודת הכפייה, התקיימה בגטו פעילות חינוכית ותרבותית ענפה של שיעורים והרצאות. בין המדריכים היה פרדי הירש, ספורטאי, מנהיג ציוני ואיש חינוך יהודי-גרמני, שאירגן פעילויות ספורט וחינוך. בדצמבר 1943 נשלחו דיטה והוריה לאושוויץ-בירקנאו במשלוח השני שיועד ל"מחנה המשפחות". לאחר שישה שבועות נפטר אביה של דיטה. דיטה הייתה הספרנית בספרייה הדלה בצריף הילדים שפעל ב"מחנה המשפחות". פרדי הירש ניהל את הצריף והנהיג מדריכים ציוניים שמילאו בתוכן חינוכי ויצירתי את זמנם של הילדים. במאי 1944 עברו דיטה ואימה סלקציה ונשלחו להמבורג שבגרמניה, שם עבדו בעבודות פרך. משם הועברו השתיים למחנות עבודה נוספים. במרץ 1945 הועברו למחנה ברגן-בלזן, וכעבור כמה שבועות שחרר הצבא הבריטי את המחנה. כחודשיים לאחר השחרור, נפטרה אימה של דיטה עקב התלאות שעברה במחנות. דיטה נסעה לפראג ופגשה את דודתה, את סבתה ששרדה בטרזיינשטט וגם את אוטו קראוס, מי שהיה מדריך בצריף הילדים בתקופת המלחמה. השניים נישאו והקימו משפחה, ובשנת 1949 עלו לישראל. דיטה ואוטו היו מורים במשך כ-30 שנה בכפר הנוער הדסים. נולדו להם שלושה ילדים, נכדים ונינים. דיטה מתגוררת בנתניה ומספרת את סיפור הישרדותה בארץ ומחוצה לה. בשנת 2012 יצא לאור ספרו של אנטוניו איטורבה "הספרנית מאושוויץ", המבוסס על סיפורה של דיטה. הספר הפך לרב-מכר בינלאומי.