כתבה בתכנית "עובדה" על מארי חיים מליחי זצ"ל מאשקלון(נפטר ביום שמחת תורה תשע"ג 2013 בגיל 92).
בכתבה מדברים על כ-60 תלמידים. אבל בתקופת השיא הגענו גם ל- עד 80 תלמידים ביום.
הלימוד התקיים בכל יום מימות השבוע (א- ה) בשעות 15:00 עד השעה 18:00-19:00 ולפעמים גם עד 20:00.
התלמידים היו מגיעים כבר בשעה 13:00 כדי לשחק כדורגל מתחת לבית המדרש.
בית המדרש היה פתוח, והמארי היה ישן את שנת הצהריים שלו, כשבשעה 15:00 הוא מצלצל בפעמון ואנחנו מייד עולים, שותים מים, מברכים "בורא נפשות" ומתחילים את הלימוד.
היו 2 קבוצות עיקריות:
גדולים וקטנים.
קטנים - גיל 6-9
גדולים - גיל 10-13 ואף יותר..
בחלק הראשון של הלימוד, ישבנו בכיתות כיתות (כל ספסל וספסל) כשהמלמד היה "מקבוצת הגדולים" ומולו יושבים הלומדים שהיו "מקבוצת הקטנים".
המארי היה עובר בכל ספסל וספסל ובוחן בכל רגע נתון גם את הלומד, וגם את המלמד. המארי היה מחליף מדי פעם מקומות, בהתאם לרמת הידיעה של המלמד / הלומד. תלוי ברמת ההתקדמות.
ככה במשך כשעתיים תמימות.
לאחר מכן, קבוצת הגדולים יורדת להפסקה (בעיקר לשחק בכדורגל, או משחקי חברה).
בזמן הזה, המארי היה לוקח את קבוצת הקטנים שנשארו, וחוזר איתם על כל אות ואות ועל הגייה נכונה וכיצד לבטא כל מילה ומילה.
מלמד אותם את ברכות התורה - הראשונה והאחרונה.
לאחר שהיה מסיים עם הקטנים, היה שולח אותם לביתם עם ממתקים, והגדולים היו עולים למעלה, יושבים בצורת "ח" וחוזרים על הפרשה "שנים מקרא ואחד תרגום". במצב הזה, המארי היה בעצם מכין כל אחד ואחד ל"מבחן של מחר" בכך שהמלמד כבר מתכונן איך ללמד את הקבוצה שלו למחרת.
ככה במשך כשעה - שעה וחצי.
בימי חמישי, הגדולים חוזרים על ההפטרה ב"שנים מקרא ואחד תרגום".
בנוסף, הדפיס דף ובו טעמי התורה המופיעים בראש המילה ובתחתית המילה (מלמעלה ומלמטה) והיה משנן עם תלמידיו כל טעם וטעם ותפקידו.
היה מבקש מהתלמידים "להכין שיעורי בית" בכך שהיה דורש לכתוב בכל יום את הטעמים בכתב יד (יום את הטעמים בראש המילה, וביום למחרת את הטעמים בתחתית המילה).
היה עובר על כל אחד ואחד ומוודא שאכן אותו תלמיד הכין והבין את שיעורי הבית.
לצד הלימוד, היו גם פעילויות חברתיות ומשחקים בחגים, בעיקר בחנוכה ובפורים.
בימי החופש הגדול, היה לוקח את כל הקבוצה לבריכה נפרדת במועצה איזורית באשקלון.
המארי היה תקיף וסמכותי, אבל לכל אחד ואחד, היה ממש יראת כבוד והערכה אליו - עד היום הזה.
עד יומו האחרון השקיע את כל כוחו בלימוד התורה.
תנצב"ה.