אלגרה גוטה היא אחת מששת שורדי ושורדות השואה שידליקו משואות בעצרת הממלכתית בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם
אלגרה גוטה לבית נעים נולדה בשנת 1928 בבנגאזי שבלוב, בת חמישית ולה תשעה אחים ואחיות.
בתחילת 1942 גירשו האיטלקים את רוב יהודי בנגאזי, שמנו כ-3,000 נפש, למחנה הריכוז ג'אדו, יותר מאלף קילומטרים ממערב לבנגאזי, בלב מדבר לוב. בין המגורשים היו אלגרה וכל משפחתה, מלבד שני אחיה הגדולים יוסף וראובן שברחו, התגייסו לצבא הבריטי ושרתו באיטליה ובארץ־ישראל. המגורשים הוסעו במשאית כמה ימים בחום כבד, בלא אוכל ושתייה. כמה מהנוסעים מתו בדרך.
אלגרה מספרת: "חיינו במחנה ג'אדו במשך שנה וחודשיים. הצפיפות הייתה איומה והרעב היה קשה. רבים סבלו ממחלות שפרצו בגלל הזוהמה, בין היתר מחלת הטיפוס שהפיצו הכינים. טיפלתי בחולים בכל יום, ובהם גם אבי, שחלה בטיפוס."
אביה ויקטור ושתיים מאחיותיה נפטרו במחנה. בשנת 1943 שחררו הבריטים את מחנה ג'אדו. אלגרה ובני משפחתה שבו לבנגאזי.
בספטמבר 1948 ברחה המשפחה באישון לילה והגיעה לאיטליה, ובנובמבר 1948 עלתה המשפחה לארץ ישראל. באפריל 1952 נישאה אלגרה לאהרון ג'ינו גוטה ז"ל והם השתקעו בתל אביב.
לאלגרה ולאהרון ג'ינו גוטה ז"ל שני ילדים, שלושה נכדים ושישה נינים.
לסיפור המלא: www.yadvashem.org/he/remembra...