תודה רבה לפרופסור, תודה רבה לאלכס. משכיל ומהנה. פאר היצירה יוטיוב. ואוסיף, להדיוט וסקרן (כמוני למשל), לוקח שעות לראות כל פרק, במיוחד פרק 2. הרבה שמות, הרבה ארועים, הרבה מושגים שיש ללמוד אותם ע"י חיפוש ברשת. וזה אחלה, הצלחתם לעורר סקרנות ו"להכריח" או להכריח אותנו ללמוד. וזה אחלה.

סידרה מרתקת!

תודה! הרצאה מרתקת.🌷

כל הכבוד לכם ממש ממש מענין

תוכן איכותי, הרצאה מדהימה, ידע עשיר וקולח, הקפת תקופות משמעותיות בזמן כה קצר ללא פשטות יתר, חידושים משמעותיים, מדהים! הביטוי "שחיק טמיא" משמעו ישחקו עצמותיו באש הגהינם. ככל הנראה היתה אמונה רווחת כי אדם נידון בקברו. אמונה זו מופיעה בביטויים כמו "ראה קבר אביך שמעלה עשן" "אני אפסיק עשן מקברו". האמונה המקובלת גרסה כי אדם נידון בגהינם כל עוד בשרו קיים, אך לאחר שנים עשר חודש בו טמונה הגופה באדמה ונעשה טקס "ליקוט עצמות", נפטר המת מעונש גהינם. הדריינוס כה רשע שאף עצמותיו ממשיכות להישרף בגהינם לנצח. אכן עצמות לא נשרפות באש אלא נעשות פריכות מאחר שהמבנה שלהן נוצר מסידן שאינו נשרף, אך שריפת החומר האורגני משאיר אותן חלשות ומפוחמות ובאש חזקה נראה כאילו הן מתפוררות מעט או "נשחקות". בהתאם לכך הביטוי "ישחקו" ולא "ישרפו".

במרד בר-כוכבא לא היו המורדים מפולגים כמו במרד הגדול, אם כי היו כמובן גם אלו שלא רצו לקחת חלק. זה לא עובד טוב עם התאוריה המקובלת שמלחמות האחים בין היהודים הן אלו שמכניסות את האימפריות. האימפריות נכנסות בכל מקרה, כי שליטה על האזור חשובה מבחינה גיאופוליטית. תפיסות משיחיות מיליטנטיות ולא-ריאליות הן הסכנה העיקרית. מותר ללמוד מתבונתם הפוליטית של הנוצרים המוקדמים, שהפנו את הלחי השנייה, נתנו לקיסר את אשר לקיסר, וכמאה שנה לאחר המרד הפכו לדת הרשמית של האימפריה.

Thanks

אלפי שעות של אלכס עם קנוהל ואליצור והוא עדיין לא השתכנע לחזור בתשובה.

! נותנים יד לאלכס תורמים לבאים אל הפרופסורים להפוך לפתרון של הערוץ bit.ly/3KpxEK4 ==== לתרום בפייפאל bit.ly/3sQq3P2 ==== להעביר בביט 0544843287 ==== תשלום דרך פייבוקס payboxapp.page.link/N1iSnyyDD8NMEyAQA ==== !!! תודה רבה אלכס

بسم الله الرحمن الرحيم مفتاح الجنة لا اله إلا الله محمد رسول الله دين الاسلام والله سبحانه وتعالى جعل فوزناوفوز الأنس والجان فقط بدين الاسلام والايمان والاعمال الصالحة

מרתק חבל שאיכות הקול נמוכה

באופן יחסי רשות העתיקות האיטלקית לא מטפחת את האתרים...

בעקבות אוצרות המקדש - תחקיר דוקו היסטורי עם פרופסור ישראל קנוהל kzfaq.info/get/bejne/gsygrM-ls93ZZWQ.html

למה יהודה מרדה ברומא? בעקבות אוצרות המקדש - תחקיר דוקו היסטורי פרק 2 עם פרופסור ישראל קנוהל kzfaq.info/get/bejne/jM-Bf7Oevcncc2g.html

שאלה האם היו ביהודה בזמן מרד בר כוכבא מאות אלפי תושבים !!!!

זה כ"כ מדכא...

+++___+++ פרשת דברים פרק ח' פסוק י"ז; ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כהיום הזה לא נשאר הרבה זמן להתגשמות נבואת ישעיהו פרק ב פסוק ב, "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית השם בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים" "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים" "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" עשיית צדקה וחסד.מקרבת את הגאולה. ומגבירה את התפרצות האמונה העוצמתית.החבויה ושבויה בהגלות הרוחני.למעלה מאלפיים שנה. המהות של המשיח המשיח יהיה במדרגה יותר גבוהה מאדם הראשון לפני החטא. בכוח הדביקות העוצמתית של המשיח עם הבורא. הוא יגלה את הקשר הנשמתי הפנימי והעוצמתי- שנמצא בכל יהודי עם-הבורא ,ואז כל האווירה בכל העולם תשתנה לטובה. התגלות הניצוץ המשיחי אצל כל אחד ואחת, ישנה את מערכת הכללים הטבעיים בכל העולם כולו .כל מי שלא יהיה מסוגל להתעלות למערכת כללים העל-טבעיים ,יהיה צריך לעבור תהליך של הזדככות. כל עוד הוא לא מתנגד לשינוי. "אפס"בלתך גואלנו לימות המשיח". כשיבוא המשיח-יתגלה בעולם דרגת הכתר מלכותו ית'.ויורגש בכל היקום כולו.שכל הבריאה כולה היא אין ואפס-ביחס לבורא. ותהיה הגאולה.ככתוב ,,ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר", אורו של המשיח יתחיל לחדור לתוך חלל העולם ובכל היקום כולו. ההרגשה שתיווצר. תתאים למה שאמר שלמה המלך; "הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל" . הרדיפה אחרי תענוגי בני אדם-תיפסק. והמחשבות על תכלית החיים-תקבל תאוצה לכיוון שונה לגמרי ממה שידענו קודם. וכפי שהרמב"ם כותב; "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויים כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. האווירה בעולם כולו-שהשתנה בעקבות המגפה במידה מסוימת, מכינה את העולם לקבל את השינוי הרצוי. כנראה - שהתהליך של התגלות המשיח באופן של "עני ורוכב על חמור" "חמור" מלשון חומריות- בעיצומו. האור של המשיח התחיל לחדור אומנם באיטיות--כ"עני" שלא שמים לב אליו--לתוך חומרית העולם. מקווים ומתפללים. ש תהליך ההזדככות וההתעלות של החומריות-מקבל תאוצה. מה ש נדרש מכל אחד מאיתנו זה לגלות בכוחות עצמנו את הניצוץ הפנימי - העוצמתי שבתוכנו - המיוחד עם הבורא לעד ולעולמי עולמים. ולהביא את הרצון הפנימי לידי מעשה בכל התחומים,לפי כללי התורה והמצוה. גילוי הרצון הפנימי הוא כלי למהר את התגלות המשיח שיאיר בתוכנו ויסייע לנו להתרומם מעל כללי הטבע. ולהכין את כל היקום כולו להתגלות הבורא שישכון בבית המקדש לעד ולנצח נצחים. המושג "משיח" מתחיל לחדור בכל קצוות הקשת של עם ישראל. כולנו בטוחים ומקווים שבקרוב ממש האור של המשיח יחדור בכל היקום כולו, השינוי המהותי בכל העולם תתגלה בכל התוקף. ורוח הטומאה אעביר מן הארץ "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי דבר" לשנות אורח חיים 180 מעלות בבת אחת.לא כל אחד מסוגל לעשות.אבל להתחיל צעד אחר צעד במטרה להגיע לפסגה.מזה אי אפשר להתחמק. האמונה בבורא.שנמצאת בכל אחד ואחת.אמנם מתנגשת ברצונות בהמיים.לחיות חיי חופש והפקר. אבל זה לא מצדיק התעלמות טוטאלית.מהתייחסות לרצון האמיתי.להגיע ולהשתלב. במטרה הנצחית.לה ברא הבורא את הבריאה הנפלאה האינסופית "

بسم الله الرحمن الرحيم The key of the paradise aljanah is la ilaha ila alah Mohamed rasoul alah islamic religion deen al islam

לא נולדנו בבאזל, אלא בבבל בבואנו לדבר על מדינת היהודים שנוסדה בסך הכול לפני 75 שנה, נשמע מוזר לקפוץ 3,800 שנה אחורה, אבל זה הזמן שבו נטמן זרע החזון הציוני באומה, ולא על המרפסת בבאזל. לפני 3,800 שנה במרחבי מסופוטמיה העתיקה, באזור שבו יושבת עיראק היום, התאסף סביב אברהם אבינו מקבץ של זרים שאין להם דבר משותף מלבד האמונה ברעיון העליון ששטח לפניהם. בעת שהתאספו משימתם ניתנה: להתאחד על פני הדחייה והפירוד האנושיים כדי להיות דוגמה לשאר העולם. זה החזון שצייר אברהם לקבוצה שהלכה אחריו ותהיה לעם העברי, הישראלי, היהודי, הציוני. למעשה החזון לאנושות כולה. בהתאם למשימה שקיבלה על עצמה, קבוצת אברהם ייסדה חוקי חברה שהתבססו על חוקי הטבע, האלוהים - חוקים של הדדיות ונתינה שיביאו אותם להידמות לכוח העליון, מה הוא נותן אף אתה נותן, והתחילו לחיות לפיהם. הדורות הבאים המשיכו לשכלל אותם. למשל בתקופת משה רבינו, כשהאנושות נהגה לחלק את החברה לשני מעמדות, אדונים ועבדים, עם ישראל שבר את המשוואה כשנתן לה משמעות שונה. בתלמוד הירושלמי נאמר, שהקונה עבד לעצמו הוא כמי שקונה את האדון, ואם יש לו רק כרית אחת, הוא חייב לתת אותה לעבד גם אם הוא עצמו ישן על האדמה. בכלל, בזמן שהעולם העתיק התייחס לחיי אדם כאל עסק סחיר וזול, היהודים נתנו להם ערך גבוה שלא עומד למכירה. כדי שכל איש מישראל יוכל לדעת ולקיים את כל חוקי החברה הרוחנית על כל דיוקם, לא היה ילד בעם שלא למד קרוא וכתוב. כך נשמרו הכללים במשך אלפי שנים, הרבה אחרי שהעם שכח מאיפה הם התגלגלו ובאו אליו, ומה מטרתם ותכליתם. זאת אומרת בחלוף השנים נשארו מנהגי החברה הטובים, היפים, אבל רק כקליפה חיצונית. החלק הפנימי, החזון ומטרתו, נשכחו מלב. אפשר לראות זאת משתקף בקהילות היהודיות במהלך הדורות: בין אם הן חיו על אדמת ישראל או בגלות, בכל כפר וקהילה יהודית, הדאגה לחברה הייתה תמיד בראש סדר העדיפויות. מעולם לא היו בקהילה רעבים ללחם, לא היו משפחות שנשארו ללא טיפול רפואי, לא הייתה בחורה שלא מצאו לה חתן ולא היה יתום עזוב לנפשו. אבל לאט-לאט אפילו קליפת המנהגים הגשמיים של אהבת הזולת נזרקה. החזון נקבר. והנה אחרי גלות ארוכה שסופה נורא, השואה באירופה והפַרְהוּד בעיראק, החזון קיבל הזדמנות להתנער מעפר ולקום לתחייה, בחזרה לארץ ישראל והקמת מדינה שתקיים אותו על אדמתה. אלא שהרדיפות הביאו רבים ממתיישבי הארץ לראות בארץ מקלט מדיני ולא יותר; מקום על פני הכדור שבו יוכלו לחיות בשקט, על אדמה משלהם כשאר העמים. את המילה עצמאות פירש העם הרדוף, המושפל, הנגזל, כיכולת צבאית ועוצמה כלכלית. הרצל האמין כי השיבה לישראל היא יותר מסתם מקלט: "הריני אומר לכם", אמר חוזה המדינה, "כי תחזיקו אף אתם בכל היסודות האלה שעשו אותנו לעם גדול: חופש הדעות, רוח הסובלנות ואהבת הזולת. רק אז ציון לציון תהיה". בן-גוריון אף תפס שהתורה היהודית, החזון הציוני והחזון האנושי הם דבר אחד. הוא אמר: "ואהבת לרעך כמוך. בשלוש מילים אלו נתגבשה התורה האנושית הנצחית של היהדות... לא די בהימנעות מפגיעה בזכויות הזולת, יחסי אדם צריכים להיות בנויים על שותפות גורל, על עזרה הדדית". אבל הזמן דחק מאוד. היו אינסוף עניינים דחופים לטפל בהם. היה צריך לגייס תרומות, לקבץ יהודים מכל הגלויות, לגאול אדמות, לבנות בתים ולהקים מוסדות, להחיות שפה מתה, לסלול דרכים, להקים צבא שיגן מהאויבים. תהיות על הרעיון הרוחני, על החזון הציוני, הונחו איפוא בצד. באותה עת חיו בינינו שני מקובלים ענקיים: הרב קוק והרב יהודה אשלג. מקובלים לומדים להתעלות מעל לדחייה והפירוד האנושיים, ומהגובה הרוחני הזה הם מבינים את הרעיון הציוני משורשו הרעיוני, יחד עם השיטה ליישם אותו בתקופה בה הם פועלים. לכן הייתה בשני המקובלים, שהיו חברים טובים, שמחה שאי-אפשר לתאר, על כך שזכו לחיות בדור שחוזר לארצו. הם התרוצצו אחוזי תזזית בין מנהיגי האומה ומקימי היישובים וניסו להסביר לכולם את עניין הציונות המקורית. הם הזהירו מהמפלגתיות, השתדלו לחבר בין העולם הדתי לחילוני, המזרחי והמערבי, והתחננו ממש לא לזנוח את הרעיון הרוחני לשמו התקבצנו כאן. הם ידעו שאם החזון של אברהם לא יהיה הבסיס לישיבתנו כאן, אז אחיזתנו בקרקע תהיה שטחית וזמנית. היא לא תכה שורשים. אבל תקוותם נכזבה. אפילו מי שהקדיש להם כמה דקות והבין באיזו פינה בראש על מה הם מדברים, רץ לדרכו, עסוק כדי לעצור הכול ולהכניס לעשייה שלו את החזון המקורי. הרב קוק מת בשברון לב עוד לפני קום המדינה. הרב אשלג הפסיק לכתוב כשראה שאין עם מי לדבר. ערב יום העצמאות 2023 - 75 שנה אחרי, אנחנו כאן, מדברים עברית תודה לאל. יש לנו צבא חזק, כלכלה יציבה, תעשייה פורצת דרך - כל מה שחלמו עליו מקימי היישוב, אבל עם כל השפע הבלתי נתפס שהוקם מכלום ובזמן אפס, אנחנו נמצאים גם בשפל חברתי גדול, שכל זה יכול להילקח מאיתנו בשנייה אחת, כמו שחזו בכאב הרב קוק והרב אשלג. אנחנו אפילו לא צריכים אויבים שינצלו את החולשה שלנו ויזרקו אותנו מכאן. רבים חושבים לעזוב, כבר הכינו דרכונים זרים ובודקים אפשרויות לנטוש. הם מסתכלים במדינת ישראל במבט צרכני: "שווה להישאר או לא שווה להישאר?". זאת התוצאה של הזנחת הרוח. לא החיינו את הייעוד לשמו קמנו והתקבצנו כאן שוב - אוסף זר של נציגי אומות מסופוטמיה הקדומה. לא שמנו את הרעיון הציוני בראש, מעל ולפני הכול. רגע לפני שהרים ידיים, כתב הרב יהודה אשלג: "התקווה היחידה היא לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה"; שרירי הלאום הרוחני שייסד אברהם. והרב קוק כתב בתקווה נבואית: "כל התרבויות שבעולם יתחדשו על ידי חידוש רוחנו, כל הדעות יתיישרו, כל החיים ייאורו בשמחת לידה חדשה בהתקוממותנו, כל האמונות ילבשו בגדים חדשים. ברכת אברהם לכל גויי הארץ תחל את פעולתה בתוקף ובגלוי, ועל פי יסודה יחל מחדש בנייננו בארץ ישראל. החורבן העכשווי הוא הכנת תחיה חדשה לשם ה' אשר יהיה הולך ומתגלה". כל תקוותנו היום היא שדווקא מתוך המצב האיום שנקלענו אליו, על סף מלחמת אחים מפחידה, ייפתחו האוזניים והלבבות; נחפש איך להציל את עצמנו ונצליח לשמוע את מה שהמקובלים הגדולים ניסו להגיד לפני הרבה זמן. אז נתחיל לְפַצות על כל השנים האבודות; לאהוב זה את זה כמו שאנחנו צריכים. כמו אחים.

הקנאים מאוד שונים מהפרושים, ואף ההיפך הגמור מהם בהרבה היבטים. זה שגוי ולא מדויק לטעון שהם כמעט זהים בהשקפתם פרט לדבר אחד.