פריצת מחנה עתלית: ניצחון ציוני נועז
רקע היסטורי:
מחנה המעצר בעתלית הוקם על ידי הבריטים בשנת 1938, ושימש כמקום כליאה למעפילים יהודים שניסו להיכנס לארץ ישראל באופן בלתי חוקי. תנאי המחנה היו קשים, והעצורים סבלו מהתעללויות וממחלות.
המבצע:
ב-9 באוקטובר 1945, כוח של 120 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של נחום שריג, ביצע פשיטה נועזת על מחנה עתלית במטרה לשחרר את העצורים. המבצע, שכונה "לילה לבן", תוכנן בקפידה וכלל חבלה בגדרות המחנה, ניטרול השומרים וחילוץ 208 מעפילים.
מהלך המבצע:
הכנות:
יומיים לפני המבצע, חוליית פלמ"חאים הסתננה למחנה במסווה של מורים לחינוך גופני, במטרה לארגן את המעפילים וללמוד את תוואי השטח.
כוחות הפלמ"ח חולקו לשלוש קבוצות: קבוצת פריצה, קבוצת חסימה וקבוצת פינוי.
הפשיטה:
בשעות הלילה המוקדמות, קבוצת הפריצה תקפה את המחנה משלושה כיוונים.
קבוצת החסימה חסמה את הדרכים המובילות למחנה כדי למנוע תגבורת בריטית.
קבוצת הפינוי אספה את המעפילים המשוחררים והובילה אותם רגלית וברכב אל הרי הכרמל.
התוצאות:
המבצע הוכתר בהצלחה, וכל 208 המעפילים שוחררו.
לוחם פלמ"ח אחד נהרג ושלושה נוספים נפצעו.
שוטר בריטי אחד נהרג.
חשיבות המבצע:
פריצת מחנה עתלית הייתה ניצחון ציוני מכונן, והיוותה מכה קשה לשלטון הבריטי בארץ ישראל.
המבצע הוכיח את נחישותם של העם היהודי ואת נכונותם להילחם על זכותם לעלות לארץ ישראל.
פריצת המחנה עוררה השראה בקרב היישוב היהודי והעלתה את המורל הלאומי.
המבצע נחשב לאירוע מכונן בתנועת המרי העברי, וסימן את תחילתו של מאבק אלים נגד השלטון הבריטי.
מורשת:
היום, אתר מחנה המעצר בעתלית משמש כמוזיאון לאומי למורשת העלייה והבריחה.
סיפור פריצת המחנה מונצח בספרים, סרטים ומחזות רבים.
פריצת מחנה עתלית היא אירוע חשוב בהיסטוריה של מדינת ישראל, ומהווה סמל לגבורה, נחישות ותקווה