מבצע אסף היה מבצע צבאי של צה"ל שהתקיים בצפון מערב הנגב כנגד הצבא המצרי בין ה-5 ל-7 בדצמבר 1948, במהלך מלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה כיבוש והחזקה של תלים אסטרטגיים שנתפסו על ידי המצרים באזור, והמבצע הסתיים בהצלחה.
רקע: לאחר מבצע יואב, המצרים תפסו תלים חשובים בצפון מערב הנגב, מה שהיווה איום על כוחות צה"ל ועל ערים כמו באר שבע. ישראל חששה מהתבססות מצרית שתשפיע על הסדרים מדיניים עתידיים, ולכן יזמה את מבצע אסף כדי להסיג את הכוחות המצריים.
הכוחות המשתתפים: המבצע הובל על ידי כוח בפיקוד יצחק שדה, וכלל את גדוד הפשיטה 89 מחטיבה 8, גדוד 13 מחטיבת גולני וגדוד מרגמות 88. הכוחות צוידו בנשק נ"ט ובסיוע ארטילרי של גדוד תותחנים 402.
המבצע: המבצע החל ב-5 בדצמבר, כאשר גדוד 89 כבש את שייח' נוראן וחרבת מאעין ללא התנגדות משמעותית. למחרת, החלו המצרים בהתקפות נגד שכללו טנקים מסוג לוקסט M22, אך התקפות אלו נהדפו על ידי כוחות צה"ל.
הכרעת הקרב: ב-7 בדצמבר, נערך צה"ל לקרב מכריע לאחר הפקת לקחים מהיום הקודם. גדוד 89 פתח בהתקפת נגד והצליח להביס את הכוחות המצריים, שהותירו בשטח כ-100 הרוגים ונפוצו לכל עבר.
תוצאות המבצע: המבצע דחק את הכוחות המצריים מערבה והגדיר למעשה את גבולה הדרומי מזרחי של רצועת עזה עד ימינו. המבצע נחשב לאחד מהמבריקים של צה"ל במלחמת העצמאות, והשיג את מטרתו בהכשרת הקרקע למבצע חורב ובהטיית דעת המצרים לכיוון המאמץ הישראלי העיקרי באזור עזה.