רבי יוסי בן קיסמא: תנא וחכם יהודי ידוע
רבי יוסי בן קיסמא היה תנא בדור השלישי של תקופת התנאים, שחי בתחילת המאה ה-2 לספירה. למרות חשיבותו, שמו מוזכר רק פעם אחת במשנה, מספר פעמים בתוספתא, ובעיקר באגדות המופיעות בגמרא.
דמותו וחכמתו:
אהבת התורה: רבי יוסי בן קיסמא התפרסם בעיקר בזכות אהבתו העצומה לתורה. סיפור ידוע מספר על אדם שהציע לו כל הכסף והזהב שבעולם בתמורה למעבר לעיר אחרת, אך רבי יוסי סירב בטענה שאין מקום טוב יותר ללמוד תורה מאשר בעיר גדולה של חכמים וסופרים.
ענווה וחוכמה: ידוע גם בענוותנותו ובחוכמתו הרבה. באחד המדרשים מסופר שתלמידיו שאלו אותו מתי יבוא המשיח. רבי יוסי, שחשש שיבקשו ממנו אות, ניסה להתחמק מהתשובה, אך לבסוף נענה לבקשתם. הוא נתן להם שני אותות, אך לאחר מכן הביע צער על כך, כיוון שחשש שפגע בכבוד התורה.
יחסו לשלטון הרומי: בסוף ימיו, כאשר גזרו הרומאים גזירות קשות על לימוד התורה, היה רבי יוסי בן קיסמא בין החכמים שדרשו שלא למרוד בשלטון. הוא טען שהשלטון הרומי קיבל את כוחו מהשמיים, ושאין טעם למרוד בו, גם אם הוא גוזר גזירות קשות.
אירועים מרכזיים בחייו:
ויכוח בבית הכנסת: מסופר בגמרא על ויכוח חריף שהתקיים בין רבי יוסי בן קיסמא לבין רבי אלעזר בבית כנסת בטבריה. הוויכוח היה כה חריף עד שבמהלכו נקרע ספר תורה. רבי יוסי בן קיסמא, שהיה מזועזע מהאירוע, אמר "תמיה אני אם לא יהיה בית כנסת זה בית עבודה זרה". זמן קצר לאחר מכן, בית הכנסת אכן נשרף.
פטירתו: על פי המסופר, רבי יוסי בן קיסמא נפטר בשעת גזירות קשות על לימוד התורה. לפני פטירתו, ביקש מתלמידיו לקבור אותו בארון עמוק, בטענה שאין כל דקל בבבל שלא נקשר בו סוס פרסי, ואין ארון בארץ ישראל שלא הונח בו תבן על ידי סוס מדי. דבריו אלו נועדו להדגיש את חולשתם של ממלכות העולם הזה ביחס לעוצמתה של התורה.
מורשתו:
רבי יוסי בן קיסמא נותר דמות מוכרת ומוערכת בעולם היהודי. דמותו משמשת מופת לאהבת התורה, לענווה ולחוכמה, וגם ליחס מורכב לשלטון זר. סיפוריו ואמרותיו ממשיכים ללמד ולהעשיר את עולם התורה והמחשבה היהודית