* - מקורות:
בס"ד. חבורת לך אמר ליבי.
רבי יוחנן וריש לקיש
פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' יוֹחָנָן רוֹחֵץ בַּיַּרְדֵּן.
רָאָהוּ רֵישׁ לָקִישׁ וְקָפַץ אַחֲרָיו לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן. אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: כּוֹחֲךָ לַתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: יָפְיְךָ לַנָּשִׁים
אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אִם תַּחֲזֹר בְּךָ אֶתֵּן לְךָ אֶת אֲחוֹתִי, שֶׁהִיא יָפָה מִמֶּנִּי.
קִבֵּל עָלָיו. בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר וּלְהָבִיא כֵּלָיו - וְלֹא יָכֹל לַחֲזֹר. הִקְרִיא וְהִשְׁנָה לוֹ וְנַעֲשָׂה אָדָם גָּדוֹל.
פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ חֲכָמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ:
הַסַּיִף וְהַסַּכִּין וְהַפִּגְיוֹן וְהָרֹמַח וּמַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? - מִשְּׁעַת גְּמַר מְלַאכְתָּם. וּמֵאֵימָתַי גְּמַר מְלַאכְתָּם?
רַ' יוֹחָנָן אָמַר: מִשֶּׁיְּצָרְפֵם בְּכִבְשָׁן, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשֶּׁיְּצַחְצְחֵם בַּמַּיִם.
אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: לִסְטִים בְּלִסְטִיּוּתוֹ יוֹדֵעַ.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וּמָה הוֹעַלְתָּ לִי? שָׁם קָרְאוּ לִי "רַבִּי" וְכָאן קוֹרְאִים לִי "רַבִּי". אָמַר לוֹ: הוֹעַלְתִּי לְךָ, שֶׁקֵּרַבְתִּיךָ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.
חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן וְחָלָה רֵישׁ לָקִישׁ. בָּאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רֵישׁ לָקִישׁ וּבָכְתָה;
אָמְרָה לוֹ: עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל בָּנַי.אָמַר לָהּ: "עָזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה" (ירמיה מט, יא) - עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אַלְמְנוּתִי.
אָמַר לָהּ: "וְאַלְמְנֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ" (שם) - וּמֵת רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
הָיָה רַ' יוֹחָנָן מִצְטַעֵר אַחֲרָיו הַרְבֵּה. וְלֹא יָרַד לְבֵית הַוַּעַד.
אָמְרוּ חֲכָמִים: מִי יֵלֵךְ לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ? יֵלֵךְ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת.
בָּא וְיָשַׁב לְפָנָיו.כָּל מָה שֶׁהָיָה רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר - אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ.
אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אַתָּה כְּבֶן לָקִישׁ?
בֶּן לָקִישׁ כְּשֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר דָּבָר - הָיָה מַקְשֶׁה לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְשָׁיוֹת וַאֲנִי מְתָרֵץ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תֵּרוּצִים - וְהַשְּׁמוּעָה נִתְרַוְּחָה מֵאֵלֶיהָ;
וְאַתָּה אוֹמֵר "תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ"? וְכִי אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיָּפֶה אָמַרְתִּי?
עָמַד וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו וּבָכָה. וְאָמַר: הֵיכָן אַתָּה, בֶּן לָקִישׁ! הֵיכָן אַתָּה, בֶּן לָקִישׁ!
הָיָה צוֹעֵק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ.
בִּקְּשׁוּ עָלָיו חֲכָמִים רַחֲמִים וָמֵת.
• מדוע פנה אליו רבי יוחנן? משכה אותו העוצמה של ריש לקיש. איש בעל עוצמה מחפש אנשים בעלי עוצמה כמוהו. מחפשי אמת.
• יופיך לנשים. הוא מגיב לו. אתה מבוזבז בעולם שלך. הוכחה לעוצמה. אתן לך את אחותי. - ריש לקיש פוגש רב שמושגי היופי לא זרים לו. ששוחה בירדן. שיש בו חיים. שהוא מודע ליופי החיים. רק אדם כזה יכול למשוך את ריש לקיש לבית המדרש.
• ומצד שני - העידון של רבי יוחנן פועל באופן מיידי על ריש לקיש . משהו מתעדן בו. זה מה שמושך אותו. העדינות. היופי העדין. .
• לומדים יחד. והדינמיקה היא כזו שאין לריש לקיש יראה מרבי יוחנן. הוא לא מחפש להצדיק אותו, לומר לו כמה הוא צודק. הוא מקשה עליו. מבררים את הסוגיה. זו הדינמיקה.
• מגיעים לסוגיה. הכלים הם ביטוי לכלי עבודה של בירור. סכין, איזמל. כיצד מנתחים בעיות.
• רבי יוחנן הולך עד הסוף. אש. לחדד את הדעות ואת העמדות
• ריש לקיש מבקש לצנן מעט. דווקא העדינות שבתה את ליבו.
• רבי יוחנן מגיב לו- ליסטים בליסטיות ידע. כלומר- מה אתה מפחד? כאן אפשר ללכת עד הסוף. בבירור הדעות. ובזה עצמו רבי יוחנן מנכיח את השיטה שלו.
• ריש לקיש- מה הועלת? אם בית המדרש לא שונה, אם אין עדינות וכבוד בדרך לבירור האמת אז במה זה שונה?
• רבי יוחנן- זה שונה. כאן עוסקים בבירור האמת. תחת כנפי השכינה. אל תוותר עם העוצמה.
• האחות היא דמות ממוצעת. מבקשת מרבי יוחנן שיוותר. שירחם. הוא לא מוכן. הכוונה כנראה הייתה שהוא לא רצה לוותר על העוצמות של ריש לקיש.
• ריש לקיש נשבר. ומת. צער. מצב בלתי אפשרי.
• אין אף אחד עם עוצמה כמו שלו וגם רבי יוחנן מת.
• סיפור קשה. אמת מול שלום. עדינות מול תוקף הבירור.