"ארוחה ל 3-4 אנשים ב קצת יתר ממאה שקלים" לך לסופר. קנה אורז (7-10) . קנו חופן פטרוזיליה(2-5). קנו שני לימונים (3-6). קילו וחצי עגבניות (10-12) קנו שום (אם אתה מוצא במשקל יותר טוב כי לא צריך לקנות חבילה. אחד שתיים ראשים5-10 שקל עם חביל בערך 10 (בשופרסל תמיד יש חזה עוף ב 27 שקל לקילו ואפילו בשר בקר טחון ב28 אז קנו קילו בשר בקר 28. ) קנו קילו בשר בקר 28. תכינו את האורז לפי המתכון שבאריזה (פשוט פי שתיים כמות של מים מאשר ארוז. אש גבוה עד רתיחות ו לאחר מי כן אש נמוכה למשך 15 דקות. לכבות. אבל לא לפתוח את הסיר ו לתת לאדים להיספג ל משך 5 דקות) מכינים סלט עם פטרוזיליה. לימון. שום. ו עגבניות (משתמשים גם במלח ו פלפל לפי טעם. אבל זה קניה של 100 גרם לחודש אז לא חישבתי) מבשלים את הבשר בקר ל קרמליזציה ( שמים אותו על מחווט לעוטות חשוב להשים שכווה דקה של בשר ו לא יותר מידי. מקסימום תכינו פעמיים) מחכים עד שהצדדים של הבשר יתחילו להיות חומים. הופכים את הבשר. לאחר 5 דקות מפרקים אותו. יצא לכם חתיכות בשר בקר קריספי עם טקסטורה שמאוד מתאימה למנה. יש לכם אורז עם צד של סלט ו בשר בקר שהולכים מצויין ביחד עם טקסטורה רקה קריספית ו ירקתית שהולכת מצויין על הלשון (מומלץ לערבב בצלחת את כל ה 3 אבל לא בסיר כי זה יפגע בסלט) יש לנו ארוחה טעימה. מזינה. ו זולה ב 67 שח. שמספיקה אפילו ל 4 אנשים ל יומיים 33 שח עודף. רוצים קינוח? צריך רק 10 שקל. קינמון טחון. ו חלב. מכינים אורז באותה צורה אבל במקום מים שמים חלב. ו כף סוכר לכל כוס אורז. מסיימים להכין. נותנים לאורז להתקרר. שמים מעל קצת קינמון. אם אתם מרגישים ממש גראנדיוסים היום תקנו גם קוקוס טחון. 23 שח עודף. קנו בירה או פייסל (לא עם נוהגים או קטינים כמובן) ו תהנו לכם. (לא חישבתי מוצרי בישול כגון מלח. מים. שמן או גז כי זה די הגיוני שזה חלק. גם אם כן עדיין מספיק 100)

איזה יופי שכולם עושים מהלב ולא מעניין אותם כסף מגיע להם פרגון

במחיר כזה כמו שראיתם מסעדה שלא שופצה 50 שנה עם טעמים ישנים שלא שונו 50 שנה או פוד טראק ללא בשר (המרכיב היקר) באיזה קיבוץ ומי יודע איזה קומבינה אולי יש שם, בגדול אם תפתחו מסעדה באמצע תל אביב לא ישתלם לכם לקחת פחות מ70 למנה לא משנה איך תהפכו את זה. בעל העסק מתמודד עם קשיים עצומים ובירוקרטיה קיצונית ישראלית עם קהל דרשני ועובדים עצלנים שמבריזים כדי להשאר במיטה עם טיקטוק, אף גוף לא עוזר לו בשעת צרה, מעבר לכל זה הוא צריך להרוויח כסף ולכן מנות עולות כמו שהן עולות. אין פה קסם, נדירים המסעדנים שאפשר לכנות חזירים .

אל תנסה לנרמל ש 30 זה זול למנה זה עדיין פי 3 ממה שמשלמים ברוב העולם

כל הכבוד לבעלים אמן ותמיד יספיק לכם מה שאתם מרוויחים שיהיה לכם פרנסה בשפע ולא בצער מגיע לכם רק שמחות אמן ואמן

וואו אשמח לפרגן לעוד מקום באשדוד המהממת, ברובע ב דני קונדיטוריה מנות ביתיות ובאמת טעימות!! במחירים של 20 ש"ח!

תקשיבו טוב, ״אצל מוריס״ באשדוד האוכל פשוט מצוין!!!!!!! טעים וביתי ברמות ממליצה ממש!!!!!!!

לא שינו כלום אבל כל המחירים עם מדבקה🤣🤣🤣🤣🤣

אין על כתבות אוכל, לא ככה?

מגש פיצה עולה 30 , ויש ארוחה ל3 איש ..או חבילת פיתות נקניק קצת ירק ויש לך ב35 שח ארוחה ל5 איש ..

יקר!!!

הכי זול להכנס למכולת, לקנוצ לחמניה, שמנת אפשר אפילו להתפנק עם דג מעושן חבילה תפוציפס ל4 סועדים הכל יגיע אוחי ל10 שקל לסועד

הבעיה היא שכשצופה יבוא למקומות האלה, הוא לא יקבל את מה שמובטח ובמחיר שמובטח. מנסיון.

HAG SAMEAH !!! PESSAH HAPPY PESSOVER À TOUS 💕💕 QUE D... VOUS BÉNISSE AMEN 🙌

כל הכבוד להם

10.שקל פיתה פלאפל צריך להיות

שימו לב כולם יושבים על נדל״ן זול או שהנדלן שלהם אף אחד לא משלם שכירות אז מאכילים בזול כתבה מחורטטת כהרגלכם בקודש

עוד כתבה כזו! אני לרוב לא רואה ynet אבל כתבה מעולה ואקטואלית. אשמח לראות עוד אופציות ^^

אני לא חושב שבגט עם שקשוקה ב 25 שקלים זה זול. יש מקומות שמוכרים מנת פאלפאל טעימה ב 9 ש"ח.

כתבה מביכה ומסיתה. יש מקומות זולים ומקומות יקרים ואין קשר בינהם. סבבה לאכול ב30 שקל ואין בעיה אם מישהו רוצה להתפנק ולאכול במקום יותר יקר. זה לא חזירות, זה שוק חופשי. גם המחירים לא באמת כל כך עלו בתקופה האחרונה. את רוב הדברים אפשר להשיג באותם מחירים כמו קודם.

העיקר שקבלתם כסף להגיע וכמובן גם אוכל... תמיד כיף ממומן...

רק אומר שמגש פיצה עולה 25 שקל

זול אולי לכתב טלויזיה שמרוויח 25000 שקל לא לעמך עם שכר מינימום

ממתי לחמניה עם טונה ב27 זה זול חחח

כתבה צודקת וצריכים לעשות שינוי וישראלים צריכים להפסיק ללכת למקומות יקרים ולהיות פראיירים אבל 30 שקל למנות האלה זה גם יקר.... אצלי בשכונה מנה פלאפל או מנה סביח עולה 8שח ועוד פחית 13שח זה זול ..

אנחנו לא מעדכנים מחירים … רק לא מובן מדוע מחיר לא מוטבע בשלט אלה נכתב ידנית (עם כמה עדכונים מתחת למחיר העכשוי)

לא חסר מקומות כאלה כתבה זולה

להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.

אף אחת מהמנות האלה לא משביעה = מפוצצת כמו שצריך.

מה עם עזרא ובניו

גם פיצה עולה 30! נו ו...?

אוכל של פועלים, מה הטעם? גם עם 0 ידע בקולינריה, האוכל שאני מכין יותר טוב מכל מסעדה ממוצעת במדינה, יותר מגוון, מעניין ועם מרכיבים יותר איכותיים שלא ישבו במקררים מזוהמים.

וואלה אתם משועממים

המחירים שלהם יחסית זולים לעומת רוב המקומות בארץ *בדגש על ת"א אבל עדיין הם יותר יקרים מחו"ל בארה"ב לחמנייה עם נקנקיה וצ'יפס 2$ המבורגר /פיצה בינונית 4-5 $

הבעיה זה בפריפריות

הבן האבוד של אבי נוסבאום

הכל עלה ואני לא מעלה 😋✌🏼

מסתייג מהכנת כריך עם ידים חשופות.

הבאת 3 מקומות... זה בדיחה..

בתקציב של שלושים שקל למנה לשבוע אם קונים הכל מראש ומתכננים קצת יוצאים כל ארוחה סעודה... רק צריך לשבת יום אחד ולהכין תאוכל, אני לא בררן יותר מידי באוכל אבל מרוב המסעדות אוכל מהיר שאכלתי בהן בכמה שנים אחרונות זכורות לי אולי שלוש או ארבע שאמרתי ואללה היה שווה לצאת מהבית לאכול פה

יש כוחם של החניות האלה וירבו כמותם בישראל

אחלה כתבה🙏

משהו יודע אם הם כשרות? ואם כן איזה הכשרים?

כתבה מדהימה

המרכיבים עולים שליש מהמחיר של המנה (בהגזמה) ותחשבו כמה אפשר להכין בשעה ובמקביל.

מה זה בזה פריקסה ב 25 שקל בתל אביב אני קונה ב20

עדיין יקר !!!!

אנחנו לא מרוויחים…אצלנו הכל מאהבה חחחח כשישראלי אומר את זה הפירוש הוא מאהבת… הכסף כמובן

לא ראינו משהוא זול . בטח משאית עם ירקות זה לא זול .

כתבה ממומנת, שקוף

למה לחרטט אבל ,לא אכלתי שם ולא רוצה לפגוע סתם אבל להגיד שלא שינו את המחיר 20 שנה שרואים בבירור(!!!!) מאחורי המחיר העדכני מחירים הרבהה יותר זולים זה מביך. שיהיה להם בהצלחה מכל הלב אבל שלא יחרטטו אותנו, אם הם לא מרווחים מספיק שידפקו את האחראים לא את הצרכנים!

מחפשים פוזות לא מחפשים לשבוע

כשר?

גם שניצל בפיתה בשלושים שקל זה יקר

20 שח רק חחח זה פקינג יקר רצח בשביל מרק

כתבת פרסומת זולה כי רואים לבד לפי המחיקות על המחירון כמה פעמים העלו מחירים ויש שם כמה מנות יותר מ30₪ וכמובן שהם לא מרוויחים מזה וזה נטו חסד ללקוחות המסכנים שכבר עשרים שנה קונים שם

אני חושב לעניות דעתי שהמקום הוא שלך ואין לך שכירות אתה יכול למכור בזול ממש אבל כשאתה בתל אביב או בכל מקום אחר והשכירות גבוהה אז זה מחייב אותך למכור יקר יותר כי אם לא אז לא תכסה את ההוצאות.. העליות של האוכל זה כלום לעומת ההוצאות הקבועות כמו שכירות חשמל מים גז עירייה שלטים ארנונה עובדים.. כל זה כסף..

זה לא נכון להשוות בין פודטראק למסעדה, למסעדה יש הוצאות שלפודטראק אין ברור שהמכירים יהיו יותר נמוכים…

שמעו בתור צמחוני מתאמן נער בישראל בן 17 סלט בבית קפה בהרומא בקפה גריג וכדומה עולה לך 39 שקל, לסלט פשוט אז מנה ב30 זה יפה מאוד כאילו

מגש פיצה 20 שקל ואתה שבע ומשאיר עוד 2 משולשים על המגש...

זה מה שיכולת למצוא, 3 מקומות לכבוד הכתבה. פייי, תתבייש

עזבו תכינו אוכל בבית

סוף סוף שניצל שלא עולה 80 שקל

הכתב לא מפסיק לדבר על אוכל מזין, ואיכותי, אבל בפועל 2/3 המקומות מוכרים באגטים ופיתות, אם אדם יאכל כל יום במקומות האלה צהריים, על תרופות בעתיד הוא ישלם יותר... מה גם שמביך לקרוא למסעדן שבוחר לתמחר בצורה מסויימת, חזיר, אני הייתי משתמש בצמד המילים שוק חופשי.

"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע". בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר

27 שקל פריסקה = 3 בגטים 10 שח, טונה 5 שח, קילו עגבנייה 8 שח = 23 שח מאכיל משפחה, עלק לא מרוויחה = ישראלים

מחירים הוגנים כיף לראות

איך הוא רק אוכל כול הזמן ולא עולה במשקל??

что я тут делаю

3 לחמניות ושוקו בשמונה שקל ואתם שבעים

בכלל לא זול

לא להיט בכלל

אם כבר הוא רוצה להציג אוכל במחיר הגיוני שילך לבני ברק...

הכתבה והעסקים האלה הגוזלי דעת והגזלנים

הוא שילם על המנות שהוא אכל

"אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו? כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק, למי אני מהנה? והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול". (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות)