הכי מעניין שלך עד כה!

אוהד אני מת עליך אבל מה הקטע של המפת ארץ ישראל? יש לך עוקבים גם מיו"ש

אלוף

למה לחתוך את הלב של הארץץץ 2:34

כייףףף

4:48 בסירטון נאמר ואני מצטט... "אני מצרף לכם רשימת חניונים מסודרים ללינה עם כל הפסיליטיז" והופ שום דבר לא מופיע בתגובות...

2:34 איך המפה ככה?? אני גר ועוד אלפי יהודים גרים ביו״ש..

תן בראש!

❤

מתי ראיתם לאחרונה מישהו שמח? למה יש הרגשה שפעם היה קל יותר לשמוח? האם יש נוסחה לעקירת העצבות מיסודה ולהשגת שמחה שלמה? ברמת ההגדרה שמחה היא תוצאה, לא עומדת בפני עצמה. היא יכולה לבוא רק אחרי שיש תשוקה גדולה למשהו, שלבסוף מתמלאת. חוסר גדול, הרגשת לחץ, תעוקה, ופתאום נפתר אותו מצב, מגיע מילוי לחיסרון שהיה, ואז מתפרצת שמחה. מעניין לראות שבעת הרגשת צער רוצים להסתגר, לא לדבר עם אף אחד, להסתתר, להתכווץ, וכשפורצת שמחה היא מביאה להתרחבות, לרצון להתקרב, לשתף. אם בוחנים את החיים שלנו רואים שכל הזמן אנחנו נמצאים בחוסר. חסרים לי הרבה מאוד דברים. אני מסתכל על הרכב של השכן, על הילדים שלו, על הבגדים של הסובבים אותי, על כל פרט שנראה יפה ומכובד - והאגו שלי מרגיש חסר. בנוסף, כלי התקשורת משתדלים לייצר בי חסרונות, צרכים ושאיפות. 'תראו איזו ספה מפנקת, איזה נופש מדהים בחו"ל, ונחשו מה, עכשיו זה במבצע. לא חבל לא לקחת? זה יביא לכם תענוג, משמעות, שמחה'. כתוצאה משטיפת המוח הזו, אנחנו כל הזמן נמצאים בלחץ, בעצבות, בריצה. כשאני הולך ברחוב, אני רואה אנשים מתוחים, עצובים, מדוכדכים. בכבישים אני מוקף בטיפוסים עצבניים. מה הפלא שגם לי אין שמחת חיים? זה מדבק. חצי מהאנושות חיים על תרופות הרגעה, בדיכאונות, בייאושים. עידן הסטרס נותן אותותיו, וכבר בגיל צעיר ילדים שרויים בלחצים גדולים. אין להם ילדות יפה. על רקע כל הדכדוך, מרענן לראות ביטוי כמו "שמחה היא שלמות הנפש". אמר אותו בזמנו המהר"ל מפראג, מקובל גדול מהמאה ה-16. שמחה ברמה כזו היא מילוי שמרגיש אדם שרוצה להשיג דברים גבוהים, ומתקדם להשגתם. היא מתחילה מהתעוררות שאלות קיומיות: לשם מה אני חי, באופן כללי? מהי המטרה הגדולה? העצבות נובעת ביסודה מכך שבתת-ההכרה מטרידה אותנו כזו שאלה. מה התכלית בכל מה שאני עושה בחיי, אם בסופו של דבר הכול נגמר? הרי אם נכווץ את מהלך חיינו נראה שבהתחלה יש אפס, בסוף אפס, ובאמצע, פה ושם, רגעים ספורים של שמחה. שלמות הנפש, לעומת זאת, פירושה לגלות לעצמך חיים שלמים ונצחיים, עולמות עליונים. כאן ועכשיו, כמו שכתוב במקורות "עולמך תראה בחייך". מי שזוכה להתפתחות כזו, שמוגדרת כהתפתחות רוחנית, מרגיש שהוא מגיע לשמחה הגדולה ששווה כל השקעה. לאורך הדרך הוא בודק בכל רגע, האם הוא אכן מכוון למטרה הנעלה, והרגשת שמחה היא אינדיקציה. לכל מצב בחיים הוא מתייחס כאמצעי להתקדמות, שדווקא על פניו יש להגביר את השמחה מהקשר אל אותה מטרה גבוהה. האם חשוב לשמח אחרים? שאלה זו מביאה אותנו ללב העניין, לבירור המקור לעצב ולשמחה. מצד הטבע, האדם מצוי תחת שליטת האגו, הרצון לקבל מהאחרים כל דבר טוב שרק אפשר. הוא שמח כשהרצון לקבל שלו מתמלא, ועצוב כשהוא ריק. בהתפתחות הרוחנית האדם משדרג את הטבע שלו מרצון לקבל לרצון לתת, רצון למלא את הזולת בכל טוב. הוא בונה את עצמו כמו אימא אוהבת כלפי ילדיה, שמתמלאת בשמחה כשיש לה הזדמנות לתת. פיתוח אהבה לאחרים הוא הנוסחה לשמחה תמידית, כי בכל רגע אפשר למצוא דרך לשמח מישהו, להעלות את מצב הרוח. אם כן, מקור העצבות הוא האגו שתמיד מרגיש חסר, ומקור השמחה הוא הרצון לתת. כלומר, דאגה לעצמי היא המקור לעצב, ודאגה לזולת המקור לשמחה. אגב, בשוק אפשר למצוא כל מיני טכניקות, אימונים ותרגילים שמבטיחים לנו להגביר את השמחה. אם הם לא משנים את טבע האדם, מאגו לאהבת הזולת, אין בהם ריפוי למקור העצבות, ולכן הם משולים למשכך כאבים בלבד, כדור הרגעה. שמחה לאיד, אם כבר נסגור את הפינה, גם היא נובעת מהאגו הרע. כשמישהו בסביבה מפסיד או נכשל בדבר מה, מצבו היחסי של האדם משתפר ומזה אוטומטית באה תחושת שמחה. כזה הוא הטבע המקורי שלנו, נעים להביט במראה או לא, אבל היום האבולוציה שלנו כמין אנושי מחייבת לשדרג אותו. למה? כי העולם נעשה מקושר יותר ויותר וזה מביא אותנו למצב של תלות הדדית חזקה. במציאות כזו, אנחנו עתידים לגלות שכולנו יושבים בתוך אותה סירה. זה יחייב אותנו לפתח דאגה לשלום כולם, אחרת כולנו יחד נטבע. בהדרגה, נלמד להתחבר בהדדיות ובהשלמה, ואז נגלה שזוהי צורת הקיום הכי בטוחה, הכי בריאה, שגם תביא לכולנו שמחה. מי שאמור להוביל את האנושות למצב המחובר הוא עם ישראל, האומה שנבנתה ביסודה על בסיס אהבה. בקרבנו טמונה השיטה לתיקון טבע האדם, כיום היא מפורטת בחכמת הקבלה. כאשר נממש אותה נעפיל למציאות רוחנית שמעל זמן, מקום ותנועה, מעל לידה ומיתה, מעל כל מגבלות התפיסה האגואיסטית הצרה. יהיה זה הפיצוח הגדול של סוד החיים, של תכלית הבריאה, ומזה תבוא לכולנו השמחה הכי גדולה.

אתה עולה ברמה מסרטון לסרטון! תודה על ההשקעה איפה הסרטון על גאורגיה?

איזה קטע שאתה אומר ״בוא ניכנס עכשיו למעיין החם״ וואלה מה שבא לי עכשיו זה מעיין קררר. כנ״ל עם המזגן…

חחח הוא השאיר חצובה על הגלגל הרזרבי ואוהד שואל אותו כמה חצובה כזאת עולה &*% חביבי אם זה היה עף על מכונית אחרת בכביש המהיר ב120 קמש, ה2000 שקל זה הדבר האחרון שהיה מעניין אתכם.

אוהד לא כתבת איפה אפשר להחנות את הקראוון

אוהד המלך היית בברצלונה ואם כן מה הספקת לעשות שם ולפני כמה זמן תודה שאתה מתייחס 😘

מה המותג של הקרוואן ? מחיר סדר גודל ... תודה

מה עם סברססס

מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם. במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר". האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו. כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי. אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות"). לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע. וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר. בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה"). מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול. הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה. בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.

מיהו יכול להמליץ לי על נעלי טיולים ב אזור 800 900

כל זה רק ב5000₪,תודה

אלוף