יד ושם מוביל פרויקט משותף לציון עשרה בטבת תשפ"ד עם האמן שולי רנד. על פי סיפור שהשתמר בתרבות העממית, היצירה "אני מאמין" הולחנה על ידי עזריאל דוד פסטג שהיה חזן מוכר בוורשה לפני המלחמה. בקיץ 1942 גורש פסטג עם משפחתו לטרבלינקה ובעודו בקרון המחניק והצפוף, החל לפזם נעימה חרישית למילים "אני מאמין בביאת המשיח". הוא הצליח לסחוף אחריו את יושבי הקרון וביקש, כמעין צוואה אחרונה, שמי שישרוד יעביר הלאה את הניגון לרב הקהילה בניו-יורק. אחד מהיהודים הצליח לברוח ומילא אחר בקשתו של פסטג, כך למעשה התפרסם הלחן המפורסם והמוכר של השיר. בה בעת נראה כי הניגון העממי נפוץ בגטו ורשה, יוחס בדיעבד לפסטג ומזוהה עם אמונה בימי השואה ( ע"פ מחקרה של ההיסטוריונית מיכל שאול)