התנ"ך הוא הספר הנמכר ביותר בעולם. הוא תורגם לאין-ספור שפות, והשפעתו על התרבות האנושית כה רחבה עד שבמובן מסוים כולנו נושאים את התנ"ך כחלק ממהותנו האנושית. העולם היום מובל ע"י מנטאליות מערבית; גם כשסין, הודו ומדינות אחרות במזרח צוברות עוצמה, הן עושות זאת ע"י אימוץ מנטאליות מערבית ושילובה בתרבותן ובאורחות חייהן. המסמך שמהווה את עמוד האש המוביל את תרבות המערב, הוא התנ"ך; היהדות, הנצרות וגם האיסלאם מושתתות על התנ"ך. למרות שרוב אוכלוסיית מדינות המערב, רואה עצמה כחילונית ומתייחסת לתנ”ך כמסמך פולקלוריסטי לא רלוונטי לעולם מודרני, עדיין כל תפיסת המוסר ומערכת הערכים המערבית היא מקראית. כיצד, מתי ומדוע הפך התנ"ך למסמך כה מרכזי בתולדות האדם, זו השאלה המרכזית של ספר זה.
יתכן שהמילה תורה מקורה בשורש הלשוני 'תור' שמשמעו גם תיור, מסע. התנ"ך מעורר אותנו לצאת למסע חקירה. המקרא מעודד אותנו לחשוב, להרהר, לבדוק מחדש את המוסכמות המובנות מאליהן בחיינו, ולהטיל ספק בעצם תפיסתנו את המציאות. למרות שהמסורות כולן מתייחסות לתנ"ך כאל מקור וסמכות לתשובות, העוצמה של המקרא היא דווקא בשאלות שהוא מעורר. שאלות יסוד אלו מניעות את גלגלי התרבות משחר ציביליזציה. המילה 'תורה' גם מציינת 'הוראה' - משמע לימוד. בספר זה אנו יוצאים למסע הרפתקני, מנסים להתחבר לתדר התודעתי ששואל, לומד וחוקר את מהות הקיום מתחילת הזמן. כל מה שהאדם יצר מושפע מתדר עלום זה וניתן למצוא עקבות שלו בכל תרבויות העולם. התנ"ך מהווה עבורנו את מפת המסע המרתק. הוא הביטוי הנקי והבהיר ביותר, המוכר לנו, של אותה איכות המנחה את האדם מיום בריאתו.