הרב בני לאו על הדברים המבזים של הרב יוסף, לדבריו, בנוגע לגיוס בני הישיבות ולמה זאת חובה ומצווה של כל חרדי לשאת בנטל.
טקסט הסרטון המלא:
על דברי הראשון לציון אני נבוך מלדבר הוא מדבר כאילו בשפת תורה אבל כל יודע ספר, עומד נבוך מול הטיעונים שלו כשהוא קורא למאות אלפי משתמטים ״שבט לוי״ הוא מבזה את התורה ואת לומדיה. הגדרת שבט לוי בהלכה היא הגדרה מאוד מאוד מדויקת וספציפית היא כוללת אנשים שבחרו לחיות בהתמסרות מוחלטת וטוטאלית לתורה ולהיות מחוץ לכל הוויית העולם מדובר על יחידי היחידים שעליהם אומר רבי שמעון בר יוחאי ״ראיתי בני עלייה והם מועטים״. זה שילוב של חוצפה ויהירות להצביע על כל החרדים ולקרוא להם ״בני לוי״ על זה נאמר לראשון לציון טובה שתיקתך מדיבורך. הכאב שלי הוא על הדור הצעיר שגדל בתוך הבועה החרדית וחיים בה כתינוקות שנשבו. הם לא יודעים משהו אחר הם לא מכירים ולא שומעים שום אלטרנטיבה וכך מוצאים את עצמם בבורות ובניכור לסביבה שבתוכה הם חיים. כמו תיבת נוח הם שטים על פני מים ושם בתוך התיבה מבטיחים להם שאחרי המבול הם ייצאו לחיות את העולם אבל העולם הוא לא מבול והתיבה לא שומרת את אותם צעירים חרדים שרק הולכים ומתנתקים מהעולם, מהעם, מהארץ. אני זוכר את עצמי עוד לפני למעלה מ-40 שנים חייל צעיר בצבא ההגנה לישראל כבר אז לא מבין את הקרובים שלי שבחרו לעמוד מנגד גדלנו יחד בתחושת קרבה גדולה בלי שיפוט, בלי ביקורת על חיים שונים גדלנו והתרחקנו באופן טבעי מעט מפגשים שהיו הרגשתי שאנחנו חיים באותה ארץ באותה משפחה אבל ביקום שונה לגמרי אני זוכר את העיניים הבורקות מהתרגשות של אבא שלי זכרו לברכה, כשראה כל אחד מילדיו ונכדיו עוטר מדים. בעורקנו זרמה גאווה עצומה על הזכות להיות חלק מהחברה הישראלית שהובילה את העם היהודי לעצמאות. אותם קרובים שהתרחקו התבוננו עלינו מרחוק הם לא היו חלק מהסיפור. קראנו את אותה תורה, שיננו את אותה משנה למדנו את אותה הלכה ברמב״ם ואחרי כל הלימוד אנחנו בעולמנו והם בעולמם. הלכה פשוטה שקובעת שבמלחמת מצווה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו כלה מחופתה כנראה למדנו באופן שונה. מדינת ישראל נמצאת במלחמת מצווה, ״עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם״ כבר 76 שנה אנחנו במלחמת קוממיות ארוכה ולכן זאת מצווה זאת חובה אבל את הדבר הזה עשיתי לא רק מתוך חובה אלא בגאווה, בשותפות תחושת כתיבת פרק בהיסטוריה של העם אחרי זה אחרי אלפי שנות גלות. בחרנו להיות עם חופשי בארצנו וכדי לקיים את זה אנחנו נדרשים לשאת ביחד באחריות. לעמוד מנגד? להתבונן על צבא מהצד? זה להחמיץ את השעות הגדולות של העם היהודי. המלחמה של השנה היא כמו שעון מעורר שמבקש לנער את העומדים מנגד היא יכולה לעורר בדרך קשה של חקיקה בלבד המחייבת גיוס ללא משוא פנים אבל היא יכולה לעורר גם בדרך אחרת בדרך של שינוי פנימי של הרחוב החרדי שהחליט לעלות מארץ ישראל למדינת ישראל. שיבחר להיות חלק מנושא המשקל הכבד בחיי האומה בארצה כן, אני מתפלל עבור הדור הצעיר שיזכה לצאת מהבועה, מהתיבה, שיזכה להיות חלק מהמסע, מסע החיים של עם חי שנלחם ועומד קוממיות להגנת ארצו.