תורמים ומזהמים: הקשר הכלכלי בין כיל לרשות הטבע והגנים

Рет қаралды 10,005

2 жыл бұрын

כאן חדשות | שבועיים אחרי הדליפה ממפעלי ים המלח - עדיין לא ברור מהו היקף הנזק. אחד הגופים האמונים על החקירה הוא רשות הטבע והגנים. אלא שמתברר כי לאורך שנים הגוף הזה קיבל מקבוצת כימיקלים לישראל, בשליטת משפחת עופר - תרומות. התחקיר של יפעת גליק מעלה עוד שיועץ סביבה של כיל התריע מראש מפני סכנה של דליפה לטבע מתעלה חיצונית אבל בכיל - בחרו להתעלם. כתבתה של יפעת גליק מתוך חדשות הערב 15.06.22
#הזמן_הירוק
• כאן חדשות בטיקטוק ◄ / kan_news
• כאן חדשות באינסטגרם ◄ / kan_news
• כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g
• להרשמה לערוץ היוטיוב שלנו ◄ goo.gl/oVdgEa
• לאתר כאן הרשמי ◄ www.kan.org.il/

Пікірлер: 35

@user-ri5tw9mk6r 2 жыл бұрын

איזה מדינה יפה ועשירה יש לנו, חבל שהכל בידיים לא טובות ולא רק זה במקום שכל אחד יהיה פה עשיר ומאושר אנחנו עניים מסוכסכים ועבדים כל הכבוד למשפחת עופר אותיות פרע(ה)

@alonpilosof2887 2 жыл бұрын

מרגיז. איך זה עובר בשקט? צריך לתבוע ולסגור את מפעלי ים המלח במיידית

@eliranpinhasov5940 2 жыл бұрын

2 - ברוכה השבה יפעת גליק התגעגענו לכתבות שלך במהדורה!

@rafico2305 2 жыл бұрын

כל הכבוד ליפעת גליק ולעיתונאית החוקרת נורית מלכין, על כתבה מעולה ואמיצה, שחושפת את פרצופה האמיתי של רט"ג - שהפכה להיות רשות הפקרת וספסור הטבע והגנים.

@rfthjrt56uy5r6uyr5s6 2 жыл бұрын

כל הכבוד ל מטיילים בארץ שהחשפו את זה הרבה לפניכם וחסכו לכם את כל העבודה הקשה

@avichen7474 2 жыл бұрын

איזה תחקיר מעולה. כל הכבוד לך על התחקיר. מקצוענית

@user-wv8ms9xv3q 2 жыл бұрын

פעם היינו חלק בלתי נפרד מהטבע, עם הזמן התרחקנו ממנו. היום מדברים על חזרה אל הטבע בכל מיני הקשרים וצורות. כדי להבין מה באמת יעשה לנו טוב, חשוב לברר מה הוציא אותנו מלכתחילה מהטבע, ואיך בדיוק. מאז ימי קדם עברנו שינויים לרוב. יצאנו מהמערות, פיתחנו חקלאות, אחר כך תעשייה, מסחר ועוד. היום אנחנו מגלים שהכוח האגואיסטי שהניע את ההתפתחות שלנו הפך עם הזמן להרסני מאוד. הגענו למצב שבו אנחנו מנצלים את הטבע ללא שום חשבון, פוגעים בכל הסביבה, מוציאים את המערכת מאיזון. מה יהיה בדור הבא לא אכפת לנו, אפילו לא מה יהיה בעוד שנה. אפשר להרוויח עוד משהו עכשיו? נפלא! כזה קצר רואי הוא האגואיזם שבנו, וההתעצמות שלו היא שהרחיקה אותנו מהטבע. במוקדם או במאוחר נצטרך להכיר בעובדה שהוא מזיק לנו עצמנו, ומוכרחים להתחיל לטפל בו. לשנות אותו. לשדרג. ואז הטבע כולו יהווה עבורנו קנה מידה. אנחנו נלמד מהטבע מה זה אומר להיות בהרמוניה עם כל הסביבה, ולפי הדוגמה הזו נכייל את היצרים שבנו, את מיתרי הנשמה. מהו בדיוק האגואיזם הצר שמוגדר גם כיצר רע? זהו כוח שדומה לגידול סרטני. הוא אוכל את כל הסביבה עד שמביא למותו שלו בתוכה. כך אנחנו בני המין האנושי מתנהגים על פני כדור הארץ. אבל, כנראה שיש בטבע איזה מנגנון מיוחד שמעורר בנו עתה את ההכרה שמוכרחים לתקן כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי, לחזור להרמוניה. הדומם, הצומח והחי מתקיימים כמנגנון אינטגרלי, מקושר, בהשלמה הדדית שיוצרת מארג חיים הרמוני. את הצורה האינטגרלית הזו אנחנו צריכים להעתיק למערכות היחסים שיש לנו עם בני האדם האחרים, וכתוצאה מזה יבוא שינוי גם ביחס שניתן לכל הטבע הסובב. למעשה, אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם חדש, אדם שיהיה מסוגל להתקשר לזולת בצורה טובה, לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך". כאן נצטרך להתמודד מול היצר הרע שדוחף את כל אחד ליהנות משליטה על האחר, מכך שהוא יותר ממנו, בשכל, ברגש, בכוח, בנכסים, בכל דבר ועניין. נכון, גם בעלי חיים נאבקים על מקומם בלהקה וזה טבעי, אבל באדם יש תוספת יצר הרסני. בעלי חיים שנאבקים, מבררים על ידי הקרב את מקומם בהיררכיה האבולוציונית. אין שם רגשות. האדם הוא היצור היחיד ששואב הנאה מכך שהוא מצליח להשפיל את האחר, לדכא אותו, להוכיח לו שהוא יותר. מדור לדור האגו התפתח, וכיום משחקי האגו מגיעים לרמה שבה עלולה להתפרץ מלחמת עולם גרעינית, ואף אחד לא מסוגל לעצור. עוד הבדל שכדאי להדגיש הוא שבעל החיים החזק בלהקה דואג לאלה שתחתיו, שומר שתהיה לכולם סביבה בטוחה, שכולם יסתדרו, ואף פעם הוא לא הורס שום דבר בטבע. האדם, לעומת זאת, לא רואה אף אחד ממטר, מנצל את כולם עוד ועוד, דואג רק לעצמו, הורס את החברה בשביל האינטרס הצר שלו, ועל הדרך גם את כל הטבע הסובב אותו. בשביל עוד כמה דולרים שיהפכו אותי לעשיר יותר ממך, אני מוכן להחריב את כל הסביבה. עם הדיאגנוזה של טבעו האגואיסטי של האדם, נגדיר עתה את החזרה אל הטבע הרצויה. היא מתחילה בחינוך כלל-חברתי, בבנייה משותפת של תרבות חדשה. הערך המרכזי שאותו נידרש לטפח הוא האיזון בין אדם לאדם. אמנם כולנו שונים זה מזה, אבל בהשלמה הדדית נוכל לבנות מצב של הרמוניה. אם כל אחד ישתדל בכל ליבו להשלים את האחרים, לדאוג לשלומם ולטובתם, בזה אנחנו נשתווה, כולם לכולם. בהדרגה, אנחנו נגלה בעמקי הטבע כוחות של השפעה טובה, של אהבה ושל נתינה, והם יסייעו לנו להתקדם הלאה. החיבור שייווצר בינינו ימלא את כל החללים הפנימיים שעתה מורגשים, ויחד נתעלה לדרגה גבוהה יותר של חיים. וכשיהיה בנו טבע חדש של אהבה, נדע איך להתייחס גם לדומם, לצומח ולחי, לכל הסביבה.

@shacharmarkovich2563 2 жыл бұрын

7:12 זו לא תרומה זו שוחד. המדינה שלנו לא רק משלמת פרוטקשן לעבריינים, היא גם לוקחת שוחד מתייקונים.

@davidohana3 2 жыл бұрын

מדכא כל כך אבל באותה נשימה הידיעה שאין מה לעשות ישאבו עד שלא תישאר טיפה, קצת לפניי ידאגו למצוא פלא עולם אחר לשלוט עליו ולהפוך אותו לרווח אישי..

@yanzkov7872 2 жыл бұрын

יפה כל הכבוד תמשיכו כך

@user-rw5jb2on5y 2 жыл бұрын

להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון..