מרדכי צ'כנובר נולד במאקוב מזובייצקי שבפולין בשנת 1924. בספטמבר 1939, ימים מעטים לאחר כיבוש מאקוב מזובייצקי בידי גרמניה, נשלח מרדכי לעבודת כפייה במחנות שונים. בשישה בדצמבר 1942 גורש מרדכי לאושוויץ יחד עם בני משפחתו ועירו. עם הגעתם, נשלחו בנות המשפחה אל תאי הגזים באושוויץ-בירקנאו ואילו מרדכי ואביו נקלטו כאסירים במחנה. לאחר כמה שבועות האב אושפז ועקבותיו נעלמו, ומרדכי נשלח לבירקנאו ועבד בתיקון גגות. עם התארגנותה של מחתרת הזונדרקומנדו באושוויץ, סייע לה מרדכי בשליחויות ובהעברת מסרים. ב-28 באוקטובר 1944 הועבר מרדכי אל מחנה שטוטהוף ולבסוף לברגן-בלזן, שבו שוחרר ב-15 באפריל 1945. עם השחרור פגש מרדכי מחדש את אביו במחנה העקורים פלדאפינג והשניים עלו ארצה בספטמבר 1945. בשנת 1950 נישא מרדכי לדבורה ונולדו להם שתי בנות. בשיחה שלפניכם מרדכי ובנותיו משוחחים על מקומה של השואה בביתם, על המשמעות של להיות אבא שורד שואה והאופן בו זה השפיע על גידול הבנות, על נושאים שלא מדברים עליהם עד היום ועל המסר אותו הן נושאות כבנות הדור השני.