נקודה חזקה ויפה מתוכן דיבורי הצדיקים כאן למטה:
בשבת קודש האחרונה, שהייתה משוש ליבו, נסתלק מעלמא הדין הגאון הצדיק המשפיע האדמו"ר רבי
שרגא פייבוש הגר מקאסוב זצוק"ל מגיד מישרים, פה מפיק מרגליות, דולה ומשקה ממעיינות מאורי החסידות ומגדולי האדמו"רים בארה"ב בעל ה'עבדא דמלכא', שהלך לעולמו לאחר שחלה במחלה קשה והוא בן 66 בפטירתו.
הרבי הנהיג ברמה את קהילתו בבורו פארק בה עובדים את הבורא במסירות, התפילות נערכות שם בכוונה ובהתעוררות עצומה, עשרות אברכים היו מודרכים על ידו בתורה ועבודת ה'.
דרשותיו המלאות וגדושות בדברי חיזוק והתעוררות עמוקים היו נובעים מפנימיות הלב, הם משכו קהל רב, ובעיקר בלילי שבתות ובשעת רעווא דרעווין בסעודה שלישית, היו מגיעים ומתאספים לבית מדרשו יהודים הצמאים לדבר ה'. שיעורי התורה שלו מהדהדים בהיכלי תורה והוראה.
הרבי חיבר את הספרים 'שבת מלכא קדישא', שני כרכים, על ענייני שבת במשנת החסידות. 'מעיינא דמלכא', מאמרים ביסודות החסידות וספרו 'עבדא דמלכא', על ענייני תפילה על פי החסידות.
הרבי היה קשור בכל נימי נפשו לארץ ישראל ולעיר הקודש ירושלים והיה מגיע תדיר בימי בין הזמנים בימים שבהם כל הציבור החרדי שוהה בקאנטרי. לקראת סיום שהותו בארץ ישראל נוהג היה להגיע ל'משכן שילה' שבאתר שילה הקדומה שם נערך מעמד תפילה רבתית לעורר רחמים לישועת הפרט והכלל ובמיוחד לחשוכי ילדים.
-------------------------------
היה בקשר עם מרן אור ישראל עמוד התורה והעבודה הפנימית רבינו שליט"א, וביקרו פעמיים. אחרי שפגש את רבינו - ביקש שישלחו לו את כל ספרי הרב, והחזיק מאד ממנו.
הסרטון הוא מהפגישה בכ"ט אב תשע"ח, והיתה פגישה נוספת גם בתשע"ט.
תיאור קצר מהפגישה שהייתה בזמנו:
לקראת השנה החדשה: הרבי מקוסוב, העושה בימים אלה בארץ, ביקר במעונו של המקובל הגאון החסידי רבי יצחק גינזבורג בכפר חב”ד.
השיחה הארוכה עסקה בעיקר בדרכי החסידות ועבודת ה’ הפנימית - מהי הדרך להפנים את מה שמושג בשכל אל הלב? מה היחס בין ביטול ושפלות לבין עבודת ה’ מתוך חיות אמתית? כיצד ניתן לשמור את ההתעלות של הימים הנוראים גם לזמנים שיבואו אחר כך, וכיוצא בכך בכל יום בתפלה - כיצד משאירים את הכח של התפלה גם אחרי שחותמים את עלינו לשבח ב”ה’ אחד ושמו אחד”.
הרב גינזבורג האריך לדבר על תנועה של “רצוא ושוב” בנפש, כאשר את כל ההתעלות מיישמים במסירות נפש על הפצת אלקות ועל עזרה ליהודים, ומה מהותו של בטול אמיתי.
כשאחד החסידים שהתלווה לרבי מקוסוב שאלו אחרי כל הדיבורים הגבוהים - מה מתאים ליהודים הפשוטים? הרב גינזבורג עודד אותו שהוא עוד צעיר ויכול להתעלות, אך אמר לו שהעיקר “עבדו את ה’ בשמחה” - צריך להיות בשמחה כל הזמן, אבל שיהיה גם “עבדו את ה’!”.
“בסופו של דבר”, אמר הרב, “אנחנו נשארים פשוט עם ההודיה לה’ - ה’מודה אני’ שמלווה את היהודי כל היום”.