אשרי העם שככה לו...

תודה רבה לצלם ולמי שהעלה את הסירטון. יישר כח גדול!! תזכו למצוות. כל שיעוריו של הרב יקרים הם מפנינים.⚪⚪⚪👌

האם יש לרב אימייל שאפשר ליצור איתו קשר ?

❤😊❤😊❤ חזק ואמץ גדול הדור הבא

פסיקה ללכת אחרי מרן זה לא חידוש שלו, אלא כל דורות הפוסקים האחרונים

מהו מקור מנהגי האבלות של תשעה באב? האם מדובר במנהג כלל עם ישראל?

שבוע טוב חזק וברוך חשוב מאוד.

זכר צדיק לברכה

הרב שבח הזכיר תשובה זו של מארי פעמים רבות שלבסוף השיב שאם דילג מזמור אחד לא יברך תחילה וסוף ודלא כשוע. והיתה לפלא בעיני הרב שבח

מחילה נראה שלא דק בדברי הרב זיני כי ממה שזכור לי רב יהודאי סובר כרסג שאין לברך אם הפסיד לילה הראשון אלא שלפני התוספות היה כתוב לילה א והכוונה לילה קמא והתוס קראו זאת לילה אחד שהפסיד את הברכה באיזה לילה שיהיה. אין דעה כזו של רב יהודאי שאם הפסיד לילה אחד שוב לא יברך.

יישר כוח

מדהיםם❤

בדקה 22.00 הובאה דעה של חכם שמברך כשעומד מפני שיבה. ולא העיר הרב עוז על דיעה זו. מן הראוי היה לצטט דברי רבנו בהל' ברכות פ"יא הל' [ג] שהברכות ניתקנו על "מצוות עשה שבין אדם למקום" כלומר לא ניתקנו ברכות על מצוות שבין אדם לחברו.

אשריכם❤

תודה רבה מורי ברוך תהיה

ר' שמואל אלדהרי, תלמיד מובהק של הרמבם, וכפי עדות מורי בהקדמתו לדברי שמואל: "בעל תורה באמת, דבק במשנת הרמבם בכל נימי נשמתו כפי תפישתו וכפי שהבינה". לר"ש הייתה תפיסה מענינת בענייני פרשות השבוע, וכן שינויים מסוימים הנראים בעינינו, בנוסח התפילה משקפים את משנת הרמבם ביתר שאת, כגון גואל ישראל (ולא גאל), פניה בלשון נוכח וכד'.

איזה כאוניות כמה חסר הרב

יפה מאוד.מלמד גם תימנית

תיקון: בדקה 5:15 במקום 'ארבע' פעמים י"ל 'שבע' פעמים

זכר צדיק וקדוש לברכה זכויותיו יגנו על כל עם ישראל ויקרבו את הגאולה אמן ואמן❤

חזק וברוך לרב יישר כח למי שדאג לצלם אנחנו צמאים לשמוע את המורי. תמשיכו לצלם שיעורים של המורי בבקשה. השומע מארגנטינה

🙏🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱

איפה השיעורים של המארי?

יישר כח על השיעור!

אךךךךך מרןןןן כמה הוא חסר לנו 😭😭😭😭

חזק וברוך תהיה לה׳

אגב שכחתי להזכיר שהספורנו מציע שהציצית היא בגד עבדות לה' וגם זה לא עולה מפשוטו של מקרא ככ

רבנו עובדיה יוסף מורנו ורבנו יתפלל עלינו משמים

הרב עובדיה ממש מסר את נפשו לחזק המנהג שלא לומר מעין שבע לא בליל פסחים ולא במקום שהוא לא קבוע ודווקא המקובלים כדעת הרמב״ם ואולי יש להוסיף שהנה יש תשובה לרבנו ממנה משמע שאילו הכיר את המנהג שלא לומר מעין שבע במקום לא קבוע היה מתייחס לכך שצריך לאמרה ולא פלוג כמו שהוא מתייחס באותה תשובה להחזרת השצ והקידוש בליל שבת בבתי כנסיות שיש לאמרם תמיד ולא פלוג

רוב המקורות הם הרחבות, וחלקם מופיעים כפי שציינתי במנחת אהרן.

יישר כוח גדול. ממש תענוג. תמשיך בעוד שיעורים בעניין זה. האם תוכל להעלות מקורות לכל מנהג והשינויים או שמא ב'מנחת אהרון' הם מובאים? תודה רבה

אשריכם צדיקים כל בית ישראל ❤❤❤❤❤❤. תודה רבה לאבא שבשמיים שיש לנו את הרב הקדוש ומקובל הרב יעקוב יוסף זצ"ל אחד הצקים בכל בית ישראל

ברוך תהיה

חבל שלא מפרסמים מספיק את השיעורים האלו, הרבה זמן לא פגשתי את הרב מגורי.

אבל רבנו אומר בפירוש ''ואומר בערוב זה.. מיום טוב שלמחר לשבת'' שלמחר. נשמע פשוט לפי רבנו אפשר להבין שאיסור בישול מיו''ט לשבת הסמוכה זה מדברי סופרים. אבל אולי משום הכנה יהיה אסור מיום חמישי לבשל, כמו שכותב רבנו בפ''א ה''[כ] .. אבל אין יום טוב מכין לשבת וכו' עד סוף הפרק תודה!

תודה על הדברים המאירים כיום נתינתם מסיני! אני חושב שיש נקודה שראוי להדגיש, למרות שהיתה התייחסות מסוימת אליה בשיעור, לטעמי היה אפשר להרחיב יותר. הרמבם רצה לעשות מהפכות רבות ביהדות, ברובן הוא לא הצליח. אחת המהפכות הגדולות היא שהרמבם רצה לכלול את לימוד המדעים בתוך לימוד התורה (כסעיף של מצוות אהבת ה' ויראת ה', יסודי התורה תחילת פרק ב'). לא זו בלבד, אלא שהחשיב אותו כלימוד תורה גבוה יותר מההלכות! זו המשמעות של הסעיף האחרון של יסודי התורה ד' (שהיה גם בשיעור ובדף המקורות). את שיטתו זו רואים בבירור גם כן במשל הארמון, שם הוא שם את יודעי ההלכות ומקיימי המצוות שלא עסקו במושכלות, "מחוץ לארמון"! (כמובן שזהו חידוש עצום, אינני יודע האם מישהו לפניו או אחריו היה לו האומץ לעשות מהפכה שכזו, של לכלול את לימוד המדעים בתוך לימוד תורה, להפוך אותם לחלק הגבוה ביותר בתורה, למרות שהם לא כתובים בפירוש בתורה עצמה!) כך שאם נתייחס ל"מטרת התורה" דרך משל הארמון ודרך הלכות יסודי התורה, אז נוכל לומר שמטרת התורה (העיון במושכלות/לימוד המדעים) הוא להגיע לאהבת ה' ויראת ה', שלפי הסברי הרמבם ביסודי התורה (תחילת פרק ב'), אהבת ה' היא החוויה של "צמאה נפשי לאלהים לאל חי" ויראת ה' היא החוויה של אפסות האדם, "מה אנוש כי תזכרנו". כלומר מטרת מצוות התורה בפשט היא תיקון הגוף ודעות ישרות, לתת "בסיס" טוב, אך מטרת החלקים הגבוהים שבתורה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה, הם ההגעה לחווית ה"התפעמות" מול האל, אהבה ויראה. ומאחר ולפי הרמבם חיי העולם הבא הם רק לשכל, מי שלא הגיע לעיון במושכלות ולחוויות הללו של אהבה ויראה, גם אם קיים מצוות מעשיות ולמד גמרא והלכות, לא יגיע לעולם הבא! כי העולם הבא ענינו השגת הבורא, ומההלכות בלבד השייכות לגוף ולעולם הזה, לא מגיעים להשגת הבורא! כמו כן נראה כי החוויות הללו של אהבה ויראה, דהיינו "צמאה נפשי לאלהים לאל חי" ו"מה אנוש כי תזכרנו", אלו החוויות שבאמצעותן מגיע לאדם "השפע" האלוהי, השפע האלוהי מביא לנבואה, שעליה כותב הרמבם כי היא "תכלית השלימות שתימצא למין האדם" (מונ ב' לו). לי אין ספק כי מהפכה נוספת שהרמבם רצה לעשות היא החזרת הנבואה, לכן שם את פרקי הנבואה בספרו כ"מדריך לנבואה". כאמור נבואה מבחינתו היא "שלימות האדם" ואין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שנגיע אליה..... כך שניתן להביא מטרה נוספת לתורה (כלומר העיסוק במושכלות) - להביא לשלימות האדם, כלומר להביא לנבואה! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם! שתהיה שבת שלום.

מחילה מכבוד הר, דג הרינג לא נאכל לבד. אצלנו היו אוכלים ותמיד משהו ליד, מלפפון חמוץ קרקרים וכו' לכן נראה שלדעת רבנו דג מלוח, לא כזה שסתם ששמו עליו קצת מלח להטעימו, אלא כך דרך עשייתו, דג מליח. שלא נאכל לבדו, כמו ההרינג. אין עליו שם תבשיל לע''ת. אולי למי שהולך כמו השו''ע שמצריך לחם ותבשיל.. ולא ביכדי רבנו החסיר את המלוחים. והזכיר צורות אחרות של דג. (כמו כן דג נא כמו הסול שהוא דק. ברגע ששמים עליו מים רותרים כבר מוכל לאכילה. פרוסות דקות של דג נא, שים עליו קצת מלח ולימון והם מוכנם לאכילה. לא כן דג ההרינג) כדאי לראות את צל''ח המקור שמארי הביא. וכדי להיות בטוחים פוק חזי מאי עמא דבר.. אולי לשאול אשכנזים איך אוכלים הירינג מקורי לא שמוסיפים לו כל מיני ירקות.. תודה על השיעורים

תודה על השיעור, אני הקשבתי בקשב רב ל45 הדקות הראשונות ויש לי הערה. אני חושב שכבודו מתעלם מהמשקל של תורת הקבלה בשינויי המנהגים שחלו ביהדות תימן. המוצא של משפחתי הוא שרעב (שמיר). ברור לי שהם לא קיבלו את סידור הספרדים רק בגלל "סיפוח זוחל" או כי הם רצו לקחת מנהגים של אחרים. הם לא היו מטומטמים! מה שכן, הם למדו הרבה זוהר, כתבי האר"י וממילא נמשכו אחר מנהגי הספרדים שיותר מתאימים לזה, בדיוק כמו שאצל האשכנזים, נוסח החסידים ההולכים אחרי הקבלה איננו הנוסח האשכנזי הקדום אלא נוסח "ספרד". גם מבחינת לימוד התורה, קריאת זוהר בחברותא , עין יעקב וכדומה זה מה שכולם למדו. התלמידי חכמים למדו גם שולחן ערוך ורמבם וכו' (סבא שלי בזמנו למד הלכות שחיטה, וראיתי שהוא למד את זה מספר זבח תודה של המהריץ, גמרא למדו מעטים. (האמת היא שהרמבם כותב שמלבד ספרו והתנך לא צריך ספר אחר בין לבין, אז לדעתי יש הצדקה לשיטת לימוד שכזו). בכל אופן, כיום אינני "דתי" במובן המקובל, אבל אני מכבד מאוד את המנהגים הקדומים ואת ההולכים בשיטת הרמבם, גם את המנהגים של אבותי השרעבים. מבחינה מסוימת אני אפילו מעדיף יותר את המנהגים הקדומים. אני בעד גישה מכבדת לכולם, כי יש כאן ויכוח עניני, היתה מחלוקת בין שתי גישות - המנהג הקדום מול מסורת הקבלה או מנהג הרמבם מול השולחן ערוך, ומאחר ויש הגיון כאן וכאן יש לכבד את הנוהגים כך או כך. אגב, גם בכלל ארצות המזרח בעבר הרמבם היה הפוסק ולאט לאט הם עברו לגישת השולחן ערוך, ונכנסו השפעות קבליות. כך שמדובר בתהליכים הלכתיים שקרו בכל המזרח. אני חושב שהקב"ה בוחן בעיקר לב וכליות, ופחות באיזה סידור האדם מתפלל.

אשרך ברוך תהיה

עוד מעט נכנס חג שבועות, אז שמעתי רק חצי שיעור. תודה על שיעור נפלא באמת וידע רחב, עם זאת קשה לי להסכים עם המסקנה. להבנתי האור הנברא הוא פשוט "סימן להשראה". הוא איננו קשור לבורא עצמו, אלא להשראתו על נבראיו. למשל, פניו של משה האירו עד שפחדו ממנו בני אדם. זה היה סימן להשראה שעליו. אותו הדבר כבוד ה' המוזכר בתורה בכמה מקומות שנראה על אוהל מועד, על פתח אוהלו של משה, בעדת קורח וכו' - זהו סימן ויזואלי חיצוני להשראת ה' על מקום מסוים. עדיין צריכים אנו את כל פרקי שלילת ההגשמה, כי שם מדובר על הבורא עצמו, ועל שייכות ביטויים כמו "מקום" או "יד ה'" "עיני ה'" "צלם אלהים" וכו' אצל ה' עצמו. על זה אומר הרמבם שהכל משלים ודימויים וחלומות. אך האור הנברא איננו הבורא עצמו, אלא "סימן להשראת הבורא על אדם או מקום". כלומר: הנביא המחובר ל"שפע" השכלי, אם הוא כמשה יאירו פניו. ופני משה כפני חמה, פני יהושוע כפני לבנה, וחוכמת אדם תאיר פניו. זה לא קשור לתוכן הנבואה ששם הכל דימויים ומשלים, אלא זה ביטוי חיצוני המעיד שיש "השראת השפע" על אדם זה. וכן יכול האור או "הכבוד" לשרות על מקום, כמו מקום המקדש, וזה סימן להשראת השכינה וזה נאמר בפסוקים רבים שכל ישראל ראו את "כבוד ה'" במקום כזה וכזה. (וכמובן צודק הרמבם שפירש כי "הראיני נא את כבודך" הולך על עניין אחר, כי ברור שלא ביקש ממנו לראות את מה שכל ישראל ראו). כך גם אין כאן "חידוש רצון" כי כל סיפור האור הנברא הוא אך ורק ב"שפע" הבורא ולא בבורא עצמו (כי השפע הוא לפי הכנת המקבלים, הבורא תמיד משפיע בשווה). דהיינו: כאשר השפע חל על נביא או מקום, יהיה סימן מסוים. זה מה שנראה לי בעניין הזה. חג שמח, ותודה על השיעורים הנפלאים.

שיעור מעולה

אשריך ר אליהו שככה אתה יורד לעומקם של דברים החכמתי בזכותך

זה המנהל שלי

על ענין האורות הנבראים סוף פרק ה חלק ראשון במו"נ.והערה 32 של הרב קאפח ע"ה.

👏👏👏👏👏👏👏👏👏👏👏

מה היה שמה הראשון של רות, כשהייתה נסיכה מואבית ?

איני מתווכח עם גדולי ישראל.השאלה היא אם מישהו מתבקש לשמור על תינוק (; בייבי סיטר) יוכל לדרוש תשלום? הפיתרון שלמדתי שיש לקחת בחשבון את השעות שהקורא מקדיש באמצע השבוע להכין את הקריאה או השיעור .וזה מצדיק את התשלום.

ועוד דבר שמירת המצוות יותר חשוב מלימוד תורה שמירת החוק קודמת לידיעת החוק הבנתו והעמקה בו

תימה...אין שום בעיה לקבל כסף על על דבר הוא מצווה בשבת כמו חזנות ולימוד ככ הרב עובדיה וככ הרב קאפח

תודה על דבריך בשיעור הבא אני ממשיך את הדיון על האור הנברא ואבסס את ההבנה שהצעתי לדברי הרמבם