במחצית הראשונה של המאה השנייה לספירה, חל שינוי קיצוני במערך העירוני של ציפורי. בעקבות גידול האוכלוסייה, שחלקו כתוצאה של מרד בר כוכבא, ורק אציין שעל פי גזרות הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר כוכבא בשנת 136 שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד", אסרו על היהודים להתיישב בירושלים ובסביבתה. התוצאה היתה, שיהודים התישבו בערים אחרות, כמו ציפורי, טבריה ויפו. כתוצאה מגידול האוכלוסייה בציפורי, הוחלט להגדיל את העיר בצורה מתוכננת לשטח המישורי שממזרח לגבעה, ממזרח לאקרופוליס של ציפורי.
אחד הבניינים החשובים ביותר בציפורי, הוא בית חג הנילוס שניבנה בראשית התקופה הביזנטית על שרידי מבנים מהתקופה הרומית ונהרס ככל הנראה בשלהי התקופה הביזנטית. לפני הכניסה אליו, אפשר לראות כאן חלקים מבית מרחץ רומי שאפרט עליהם בוידאו.
ועכשיו לבית הנילוס - לבניין שלושה אגפים עיקריים המחוברים ביניהם בפרוזדורים. במרכז האגף המערבי מצוי אולם בעל תבנית של בזיליקה ובו שני טורי עמודים. סמוכים לו חדרים שונים, שבגדול שבהם מצוי פסיפס "חג הנילוס". הפסיפסים הם פשוט מרהיבים ואין כמו מראה עיניים - שימו לב לדגמים ההנדסיים עם רמת דיוק מרשימה, ולתמונות המתארות דמויות אדם ודמויות מהמיתולוגיה היוונית. למשל רואים כאן קנטאורים שהם יצורים בעלי פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של סוס, ומשויכות להם תכונות של פראייות והם סימלו בין השאר הפקרות. החיבור הזה בין דמויות מהמיתולוגיה היוונית, שנוצרו מאות שנים ויותר לפני הספירה, מככבות בביניין מהתקופה הביזנטית הנוצרית הוא ללא ספק מעניין. ראו את האמזונות - אמזונה במיתולוגיה היוונית היא אישה לוחמת. האמזונות ראו עצמן כבנותיו של אַרֵס, אל המלחמה.
למידע נוסף בעברית - historicalsitesinisrael.com/%...
למידע נוסף באנגלית - historicalsitesinisrael.com/e...
יהודה הולצמן