ככל שהסיפור מתקדם הלב שלי דופק יותר ויותר, כאילו שאני שם

ב"ה אתה איתנו. לא אצל האויב. אל תקח ללב. הכל עניין של גורל. !" זה היה צריך לקרות , אבל אתה בחזרה בארץ. הכל עבר בשלום. בריא ושלם. !! חזק ואמץ. !!!

אם כבר עשיתם ארוע כזה-הייתם צריכים לתת לו שעה בכרך לדבר-כדי שיוכל לספר על החוויות בשבי. ההווי בין השבוים,היחסים עם הסוהרים,ההתעללות שעברו והצלחו להתגבר עליה.

הייתי תיכוניסט בתקופת המלחמה; למרות שלא הייתי שם אישית, הלב הצעיר שלי בכה עבור החברה האמיצים שלנו; ויש לי עדיין דמעות עבורם ❤️

פרשת דברים פרק ח' פסוק י"ז; ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כהיום הזה לא נשאר הרבה זמן להתגשמות נבואת ישעיהו פרק ב פסוק ב, "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית השם בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים" "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים" "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" עשיית צדקה וחסד.מקרבת את הגאולה. ומגבירה את התפרצות האמונה העוצמתית.החבויה ושבויה בהגלות הרוחני.למעלה מאלפיים שנה. המהות של המשיח המשיח יהיה במדרגה יותר גבוהה מאדם הראשון לפני החטא. בכוח הדביקות העוצמתית של המשיח עם הבורא. הוא יגלה את הקשר הנשמתי הפנימי והעוצמתי- שנמצא בכל יהודי עם-הבורא ,ואז כל האווירה בכל העולם תשתנה לטובה. התגלות הניצוץ המשיחי אצל כל אחד ואחת, ישנה את מערכת הכללים הטבעיים בכל העולם כולו .כל מי שלא יהיה מסוגל להתעלות למערכת כללים העל-טבעיים ,יהיה צריך לעבור תהליך של הזדככות. כל עוד הוא לא מתנגד לשינוי. "אפס"בלתך גואלנו לימות המשיח". כשיבוא המשיח-יתגלה בעולם דרגת הכתר מלכותו ית'.ויורגש בכל היקום כולו.שכל הבריאה כולה היא אין ואפס-ביחס לבורא. ותהיה הגאולה.ככתוב ,,ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר", אורו של המשיח יתחיל לחדור לתוך חלל העולם ובכל היקום כולו. ההרגשה שתיווצר. תתאים למה שאמר שלמה המלך; "הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל" . הרדיפה אחרי תענוגי בני אדם-תיפסק. והמחשבות על תכלית החיים-תקבל תאוצה לכיוון שונה לגמרי ממה שידענו קודם. וכפי שהרמב"ם כותב; "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויים כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ++

אלו סיפורים נחמדים אבל האם יש מי שזוכר אחד כמו אבא שלי שהיה בסה״כ תומך לחימה (וברור שבמלחמה הוא עשה הכל) אני זוכר שהתגייסתי אחרי שנתיים שיקום מפגיעת ראש קשה הייתי מתקשר לאבא שלי כל היום ומתלונן באוזניו על הצבא שממרר את חיי הוא ענה לי בזה הלשון- מורדי אל תספר לי תלונות על הצבא לא חסר לי צבא שמחזיר היום כלאחר יד שטחים שאני אספתי את גופות חבריי שנפלו בכדי לכבוש אותם אני לא סתם אומר זאת מאוד חרה לי שקובי מציין ״הדבר שהיה לי הכי קשה זה כשסיפרו לי את שמות חבריי שנפלו״ לאבא שלי לא סיפרו אבא שלי ראה את החברים שלו נופלים לו מול העיניים אסף אותם העמיס אותם על הרכב ופינה אותם לעורף הצבא זוכר אותו?? לא, הוא היום אחרי כמה עשורים של מילואים נחשב במדינה כעוד חרדי מבני ברק {אני אוהב את ארצי ומתעב את מדינתי}

יופי שתיאר בפרטי פרטים מול יפי הנפש ליפקין תחת את התנהגותו הברברית של האויב הערבי.

יהירים ואמיצים

שקר מהתחלה ועד הסוף הוא מספר את זה כמו סרט ...ככה זה לא במציאות

הוא אומר מה שאמרו לו להגיד