סחטיין. הרצאה מרתקת! פרופ מבריק ומעניין

צריך לעשות גם מקומות עבודה פרטיים וגם מקומות עבודה מולאמים שבמקומות העבודה הפרטיים מנהל יכול לפטר את מי שהוא רוצה (וגם כדאי לבטל את הרגולציה ולבטל את הקביעות) וכל אלה שמפוטרים הולכים לעבוד במקומות העבודה המולאמים

מדהים , נושא על הגבול העל טבעי

לעבוד בעבודה שווה כבר שנים מדברים על זה שבקרוב נאבד מקומות עבודה לטובת הטכנולוגיה, דבר שאכן הולך ומתממש. הטכנולוגיה לוקחת על עצמה יותר ויותר משימות שמילאו בעבר דמויות אנושיות. ממילא גם המוטיבציה האנושית צונחת וגם מקורות הטבע הולכים ואוזלים, כך שלא יהיה ממה להמשיך לייצר ומרבית התעשייה תיעצר. אני חושב שעכשיו כשהווליום המחריש של המציאות המודרנית ירד, תימצא לנו שעה יפה לחשוב עליה בשקט. המציאות שיצרנו לעצמנו, שבה העבודה היא עיקר החיים והציר המרכזי סביבו אנחנו נעים, היא חדשה יחסית. אם נסתכל בחברות שהיו קיימות לפני חמש מאות שנה ואחורה, לא נמצא בה אנשים שראשם ורובם משוקע בעבודה, כמו בזמנינו שיוצאים ההורים בבוקר מהבית, מכניסים את הילדים למכונית, מפזרים אותם בבתי ספר וגנים, משם לעבודה שתופסת נפח גדול מהיום, שוב לפקקים, לאסוף את הילדים, וחוזר חלילה. צורת חיים כזו מוצצת את כל המיצים, שואבת את כל הכוחות. זאת אומרת אנחנו לא ממש חיים אלא משרתים את מקום העבודה שלנו, עבדים לחידושים, לצעקה האחרונה. אבל קשה להבין את זה, כי כשנמצאים בתוך הקלחת אין הבחנות אם היא טובה או רעה לנו. כדי לקבל תובנות צריך להרים ממנה את העיניים ולראות איפה אנחנו נמצאים במרחב. תסתכלו בעמים שהקִדמה עוד לא כבשה אותם, ותבינו איך פחות או יותר נראו חיינו לפני עידן הטכנולוגיה. פיזית הם עובדים קשה יותר מאיתנו, אבל הם מורגלים בזה, עובדים כמה שעות ואז נחים בצל, בערב יושבים סביב המדורה. יש לי חברים ממדינות אפריקה, הם מספרים לי שהם עובדים כמה שצריך כדי שיהיה להם משהו לאכול, בגד ללבוש, ושאר היום נמצאים בחיק השבט, הראש פנוי, אין לחץ. זאת אומרת, הם החופשיים, אנחנו העבדים. מי דואג לתפעל את העבדות הזו אם ברור שאף אחד לא שמח ופורח בה? אותם עשרה אחוזים עשירים, שאומנם גם הם בכלל לא מאושרים, אבל נדחפים להעביד אותנו עבור ההרגשה שהם יכולים להרשות לעצמם לעשות כביכול כל מה שבא להם. אז אנחנו צריכים להרים את הראש ולחשוב טוב. לראות איפה היינו פעם, מה נעשה איתנו היום, ולשאול מה יהיה עלינו הלאה? כי מעבר לזה שאנחנו הורגים את עצמנו, אנחנו גם ממיתים את שאר חלקי הטבע ומשאביו, מייצרים מהם המוני דברים שדקה אחר כך נזרוק. באורח החיים הזה שנכנסנו אליו טמון היסוד לקץ האנושות. הבראה של מציאות חיינו קשורה בשינוי מדדים. בחינוך עצמנו למדוד אדם בתרומתו לחברה ולא בכמות הכסף שהוא עושה. בללמוד לתת לכל אדם הרגשה שדרך העבודה שהוא עושה הוא נקשר לחברה ונעשה חלק מהחבורה, וכולם שותפים בהפקת תוצרת חברתית לאומית. אומנם כל אדם יקבל שכר כספי על עבודתו, אבל את תחושת המילוי הוא לא יקבל מהכסף אלא מהתרומה שלו, מהחלק שהוא מושקע בו בחיי הכלל. אחד יכול לייצר שרוכי נעליים, שני לאפות עוגות ולחם, שלישי לבנות בתים או תוכנות. אם אדם מעריך את העבודה שהוא עושה כי הוא יודע שהחברה נהנית מיגיע כפיו, העבודה שלו שווה המון בשבילו, ובשביל כולם.

אני בעד תחרות במשק

תעשה סרטון על כימרה (מפלצת שהיא שילוב של עז, אריה, נחש וגם דרקון )

הוא גאון

כשאחיה בעבר כל הזמן בעזרת סיפורים תמיד ארצה לתכנן עתיד כי אם לא אשוב אחורה לעבר . אך יש עוד מצב : נעצור כאן וזהו = אנחנו עייפים ורודפים רק אחרי מנוחה אלא אחרי מה נרדוף - סתם נרדוף ? אז נגיע לשיא הנוחות ונשמרה ועליה נלחם - שייפסק קידוש אי נוחות

מרתק!!!

דרכי בלי דגש בכ'. אחרי שווא מרחף. שיחה מעניינת.

הכל בנוצרית. קשקשן גדול

הטכנולוגיה מלאה קסם מדהים . האם האדם יכול לראות דברים כמו הרחפן בתלת מימד. זה כה אטראקטיבי לראות את הטריילרים של הוליווד התלת מימדים. מהמם. הוליווד האפית היא סמן של חוכמה להבנת היקום.

אני בעד אנרכיזם ובעד ליברליזם

מרתק אין שום קשר בין מוסר לקדמה. אפשר להיות מוסרי בתקופת האבן ומושחת בעידן הקדמה. ואין קשא

יש כאן מספר בעיות, ראשית האם העמים שחיו באוסטרליה במשך אלפי שנים ובאמריקה לפני שגילו אותם הם לא חלק מהמין האנושי? אם כן, כיצד הגיעו לשם לשיטתו? עמדה מערבית קלאסית שרואה את עצמה בלבד כנקודה הארכימדית

אני בעד הסיינטולוגיה

דביל

ממברנה

מעניין שבהרצאה שלו הוא לא מזכיר את התנועות הכוזריות שמנהלות את העולם ואת האוניברסיטאות שמשם הוא מגיע,לפני כמה שנים שמעתי הרצאה שלו,הוא לא ציין שתהייה מגפה שקרית,אבל ידע לציין שכמות האוכלוסית תקטן מאד(מעניין למה)????

בו אדם עם כיפה מדבר על אבולוציה ואדם קדמון שיוצא ממערות? איפה האמונה בתורה?