"הזיקה בין הספרות המקראית לספרות האוגריתית". - השפעה תרבותית עם ד"ר אסנת ברתור

Рет қаралды 14,696

3 жыл бұрын

כיצד השפיעו תרבויות המזרח הקדום על הטקסט של התנ"ך
"הזיקה בין הספרות המקראית לספרות האוגריתית".
שיעור מספר 4 עם ד"ר אסנת ברתור
\\\\ סרטונים נוספים בסדרה \\\\
השפעות תרבותיות - פרק המבוא , פרק מספר 1
• השפעות תרבותיות בטקסט ...
כיצד השפיעו תרבויות המזרח הקדום על הטקסט של התנ"ך - פרק מספר 2
• כיצד השפיעו תרבויות המ...
חוק ומשפט במקרא - מופת של השפעה תרבותית - פרק מספר 3
• חוק ומשפט במקרא - מופת...
\\\\
באים אל הפרופסורים
#באיםאלהפרופסורים
אסנת ברתור
=====
אוהבים את הפרויקט ? תרמו ועזרו לי להמשיך ולפתח אותו
:לתמוך בפרויקט
/ coming_to_professors
paypal.me/AlexMaof?locale.x=e...
=====
AlexMaof7@gmail.com לשאלות או שיתופי פעולה
=====
קבוצת הפייסבוק של באים אל הפרופסורים
/ 2377247525824199
=
דף הפייסבוק של הפרויקט
/ %d7%91%d7%90%d7%99%d7%...
=====

Пікірлер: 99

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

חשוב מאוד !!! להשרדות הערוץ לתמוך בפרויקט באים אל הפרופסורים www.patreon.com/Coming_to_Professors ==== קבוצת הפייסבוק של הפרויקט באים אל הפרופסורים facebook.com/groups/237724752582419

@user-cl3kj9gt1f Ай бұрын

איזו הרצאה מאלפת !!. ד"ר אסנת ברתור מפגינה ידע מרשים ומיטיבה להנגיש אותו להדיוטות שכמוני . פתאום הטקסט המקראי מקבל את המשמעות האמיתית שלו . מדהים !! תודה לאלכס על הערוץ המדהים הזה

@AlexTseitlin Ай бұрын

תודה רבה !!!

@vardagenossar6601 3 жыл бұрын

הרצאה מקצועית ומהוקצעת לעילא ולעילא!!

@ruel1983 3 жыл бұрын

סוף סוף הרצאה מרתקת ביותר על הספרות האוגריתית. הקשר של התרבות האוגריתית/כנענית לתרבות העברית הוא אדיר.

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

אכן נושא מפתח להבנה של המקרא

@nahumlider5453 3 жыл бұрын

הרצאה מרתקת, המרצה מלומדת בעליל!! שלמי תודה, שוב! 💙

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

תודה על הפירגון 🙏

@lironyitzhak7010 3 жыл бұрын

וואוו מרתק מרתק מרתק. תודה אוסנת ❤️👏😁 ותודה אלכס על תכנים מעולים 🙏😊👏

@elishalom2758 2 жыл бұрын

הרצאה מרתקת. תודה לאלכס ולד"ר אוסנת.

@avromboom678 3 жыл бұрын

מרצה מעולה. ממש אוהב את ההרצאות שלה. מרתק כרגיל ותודה רבה אלכס!

@abelmordechaibibliowicz1154 3 жыл бұрын

Alex, I love your interviews. Remember: the best interviewers are those that interfere least!

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

Not always I can keep my self restrained 😊🙏

@andreikalin1893 3 жыл бұрын

אלכס היקר, תודה סופר מעניין, סוף סוף הבנתי מה הם הכתבים של אוגרית. לדעתי לא ניתן להבין את שורשי היהדות בלי זה.

@eviago4010 2 жыл бұрын

נחמד לראות מי שמופיעה בקורסים שלמדתי באקדמיה, ועוד יותר לשמוע. מרתק מחכים, וגם אם ידוע מעניין מאוד ונעים לשמוע.

@AvnerSenderowicz 3 жыл бұрын

מעניין ביותר. תודה!

@beardymonger 3 жыл бұрын

איזה יופי כן תרבנה הרצאות כאלה. לגבי קסוטו, חבל ששמו נקשר לתנ"ך קסוטו שאין ביניהם כלום. קאסוטו היה חוקר דגול.

@user-fb2ku4zs4w 2 жыл бұрын

תענוג :) תודה וברכות על הפרויקט האדיר אלכס היקר... ואת.....אסנת...."רבנית ...מרתקת...בעלת תורה.".הרמב"ת....את פשוט מקסימה.תודה :)

@yaronshacharmorgenstern1124 3 ай бұрын

אגב... אסנת הייתה אשתו של יוסף... סתם התחשק לי להוסיף...

@danielkaner5585 3 жыл бұрын

מעולה!

@WeissEldad 7 ай бұрын

Thanks!

@AlexTseitlin 7 ай бұрын

ממש תודה רבה 🙏

@yaronshacharmorgenstern1124 3 ай бұрын

כל הכבוד

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

\\\\ סרטונים נוספים בסדרה שחובה לראות \\\\ השפעות תרבותיות - פרק המבוא , פרק מספר 1 kzfaq.info/get/bejne/nZOTdNCH1LPSiJ8.html כיצד השפיעו תרבויות המזרח הקדום על הטקסט של התנ"ך - פרק מספר 2 kzfaq.info/get/bejne/q7KIa6uC3c2VaZs.html חוק ומשפט במקרא - מופת של השפעה תרבותית - פרק מספר 3 kzfaq.info/get/bejne/irGYarGax97SlYU.html \\\\

@OldBadger1 3 жыл бұрын

תודה רבה

@ShawarMoni 3 жыл бұрын

הלל לבעל הכרמל!

@andreikalin1893 3 жыл бұрын

הי אלכס, יש איזה ספר שאני יכול לקרוא על עלילות בעל? ראיתי רק מידע בויקיפדיה… תודה

@NeriKafkafi 3 жыл бұрын

הרצאה מרתקת גם אם אני מכיר כבר הרבה מהחומר הזה (מכתבי אליעזר גרינשטיין ואחרים). רעיון מעניין ששמעתי כאן לראשונה: שהתקבולות במקרא ובשירה הכנענית נובעות מזה שה"סולן" (משורר, נביא, כוהן וכו') אמר (או שר?) את הצלע הראשונה של התקבולת, ומקהלה או הקהל ענו עם הצלע השנייה. אשמח לשמוע על מה זה מבוסס.

@RotemAvrum 3 жыл бұрын

אלכס, אתה מסיח את ההרצאה הסדורה יותר מדי פעמים. שב יןתר בשקט. זה רק יוסיף. 😉

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

זה נושא חם 😀

@abra175571 3 жыл бұрын

אוגרית. היסטוריה של כתיבה עתיקה. kzfaq.info/get/bejne/sKuka6mgl7TRqH0.html kzfaq.info/get/bejne/i7ViZd11y9TOZ2g.html

@tomerbin 3 жыл бұрын

אלכס היקר, מעולם לא הגבתי לך אני מאוד מעריך את מפעלך, אתה תורם בדרכך השקטה לתרבות ולידע העברי וזה ענין ענק לצערי, בהרצאה הנ"ל התשושה של המתבונן מהצד היא שאתה כתלמיד צמא לידע ותפיחות שכם מאשר מראיין מעז לשאול שאלות קשות ומאתגרות (והן ישנן בהחלט בנושא המדובר) בכל מקרה, לא מצפה ממך להיות לא אנושי ולא להראות את רחשי לבך כלל, רק אולי לנסות להכנס לנעליים של מי שחושב אחרת (מה שאתה מרבה לעשות בנושאים ארים אך לא בנושא ביקורת המקרא) תודה

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

תודה על הפירגון . אתה חושב שאני נעול בקונספציה מסויימת לגבי חקר המקרא ?

@tomerbin 3 жыл бұрын

@@AlexTseitlin תודה לך על שעות של תוכן מענין וייחודי וכן, כך אני חושב. התחושה היא של מבט מאוד קר וסומך כמעט בעיניים עצומות על כל הממצאים הארכיאולוגים מבלי לקחת בחשבון כי יתכן וממצאים אחרים מעולם לא נמצאו או נעלמו עם הזמן ההנחות, המתבססות על תוכן חלקי מאוד, אינן חלקיות כלל ומוצגות כמבוססות לגמרי, כמעט כעובדות. אין עם כך בעיה כל עוד מוצגים הדברים כדיעה או תיאוריה אבל השפה המובאת על ידי המרצה (שאינני שופט אותה כי השקיעה את מירב שנותיה בתחום) ועל ידך מאוד החלטית ולא משתמעת לשני פנים. בכל מקרה, אני לא חושב שכאן בתגובות כדאי להראות את הענין בצורה פרטנית,. הייתי שמח לדון איתך בנושא בזמנך

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

יש נושאים שהם לא שנויים במחלוקת .

@tomerbin 3 жыл бұрын

@@AlexTseitlin אני חושב שתסכים שביקורת המקרא הוא בודאי לא אחד מהם

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

@@tomerbin אורית לא במחלוקת

@adamchapman6530 3 жыл бұрын

מרתק! תודה רבה! איפה אפשר למצוא תרגומים טובים של הספרות האוגריתית? מצאתי תרגום רק של אגדת אקהת.

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

צריך לעשות הפגנות כדי שיהיה רישום חינם על המצאות, פטנטים וזכויות יוצרים

@yaronshacharmorgenstern1124 3 ай бұрын

תפגין :)

@tucut8054 2 жыл бұрын

אם כבר אז אסנת זה שם מצרי פרעוני מהמקרא. א בקמץ, לא בחולם. בתימנית קוראים את זה בחולם. בעברית עם קמץ.

@yyse 3 жыл бұрын

תודה רבה על שלושת ההרצאות המעניינות. [הערת אגב - יש הגורסים 'כי ציד בכפיו']

@yonagur4983 3 жыл бұрын

שלוש ההרצאות.

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

אני בעד הסיינטולוגיה

@ilanhaimeveldman1746 3 жыл бұрын

מעניין מאוד. יישר כח. אולי אפשר לראות התפתחות אבולוציונית של תודעת ההכרה האנושית הניחוות כחוויה דתית, במשך הדורות.

@peterkechker6331 3 жыл бұрын

מרצה משכמה ומעלה! פשוט תענוג צרוף להקשיב להרצאותיה. אשמח לתשובה לשאלה שעלתה בעקבות ההרצאה. אם התנ"ך הוא המשך לספרות האוגריתית, אולם קיים פער של לפחות 500 שנה ביניהם, כיצד נוצרה ההשראה של סופרי המקרא בפועל?

@lironyitzhak7010 3 жыл бұрын

ייתכן, שזרע ישראל הראשוני הגיע מתרבות זו (כמתואר בסיפורי האבות), עוד יתכן שבני ישראל בהגיעם לכנען התערו עם תרבות זו בשל קרבה גאוגרפית ונישואים, ואולי, רק אולי, ההשפעה החזקה ביותר הייתה דווקא בתקופת גלות בבל, בה נערכה הספרות המקראית ונחתמה עם שבי ציון והקמת בית המקדש השני.

@ShawarMoni 3 жыл бұрын

אכן התורה העברית אבדה עם הגלות ומה ששבו עימו היהודאים הייתה התורה בכתבה הארמי שמרביתה כנראה הופק בחצר האימפריה הפרסית שאמצה אותם... באשר לפער, ייתכן וזה קצת דומה למלחמה הפונית והניסיון של האימפריה הרומית להשמיד כל זכר לתרבות העברית בצפון אפריקה🤔

@user-fb2ku4zs4w 2 жыл бұрын

ספרי המקרא הם פוליטיקאים...כוהנים הם קראו לעצמם...הנציגים של אלוהים על פני האדמה....התנך נערך ושוכתב אבל לידדתו היא בתקופת עזרא ונחמיה...וכל השאר הולך לפי זה..כרונולוגית תיאולוגית חברתית פוליטית וכלכלית .....הכספ....השליטה....זה מה שמנחה את הכתבים הדתיים האלה

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

אני בעד תחרות במשק

@michaelyakhin1799 Жыл бұрын

אלכס שלום, אבקש לדעת מאיפה הבאת את ההמצאה שחג הסוכות נובע מפולחן הבעל. ובבקשה, יגאל בן נון הוא לא אסמכתא לכלום

@AlexTseitlin Жыл бұрын

בניה של ארמון לבעל . מלמעלה נכנס הגשם זה מתוך סיפורי בעל וענת . אנחנו מכירים את הגרסא מאוגרית . חג סוכות במקור בא ממסורת הזאת שלמעשה מתארת שנה חקלאית . זה חא קשור לבן נון

@jorgewolfenson2748 3 жыл бұрын

Shalom, tov meod. Una frase clave es (alef bet ve sfaradit)robev va arabot ,Eureka🙋‍♂️Sindibad El kavir

@guy1407 3 жыл бұрын

לגבי נסיון ההקבלה בין י.ה.ו.ה. לבין בעל - הרי היתה ביניהם ההתמודדות הידועה עם אליהו בהר הכרמל. כיצד זה מסתדר? חומר למחשבה. אני מת על הערוץ הזה :)

@nathanmanor535 2 жыл бұрын

סיפורי הבעל גוירו כהלכה - לקחו שיר יפה שמהלל את בעל (ושהעם שמתנגד לו הכיר) והחליפו את שמו והוסיפו לו כוחות שיש רק ל ה'. (שלום בארץ). גם הדרדסים הנאצים גוירו לתרבות המערב האנטי נאצית.

@wizardatmath 3 жыл бұрын

השיוך של אוגריט למאה ה14 לפניי הספירה... שנוי במחלוקת. kzfaq.info/get/bejne/jM6lrNqIu5jUiIE.html

@wizardatmath 3 жыл бұрын

החוקרים את המקרא ללא היתיחסות לווליקווסקי, מגחכים את אצמם. עניין של זמן עד שזה יצא לאור.

@guy1407 3 жыл бұрын

שלום. איפה יש קריאה ב-כבד בתנ"ך?

@AlexTseitlin 3 жыл бұрын

מלך בבל

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

אני בעד הפרטה מדינית

@hilamerhavi4752 3 жыл бұрын

יקרים- אלכס בעיקר : לכל אורך הזמן האנושי- יש פעילות לשם : ביאור ניצוצות. הטוב האולטמטיבי ממוצה בתום דורות. מאז האוגרית, ויתר אצצעי הקידמה- תמיד מש רת תמצית ראויה ונחוצה! מה שלא--- מתייבש ונופל !

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

צריך לבחור במפלגת הפיראטים (מפלגת הפיראטים רוצים לעשות דמוקרטיה דרך האינטרנט)

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

צריך לעשות הפגנות כדי שהממשלה תסבסד יותר לימודים של מדעים ומתמטיקה

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

תעשה סרטון על האם לעיר חלב ( עיר בסוריה ) קוראים העיר חלב כי אברהם אבינו חלב את הצאן שלו בעיר חלב

@tucut8054 2 жыл бұрын

קראה לא נכון. צריך לקרוא הרי בגלבוע. ב רפויה. למרות שזה בגד כפת, אין בגד כפת אם המילה הקודמת מסתיימת באהוי. ובכל מקרה בטקסט אין דגש ב בית.

@user-cy5yu8ng6f Жыл бұрын

תעשה סרטון על מעשה מרכבה

@esteresthershm0shkovtz664 2 жыл бұрын

למה אלכס מפריע כל כך למרצה

@guy1407 3 жыл бұрын

שר התהומות = שדה תרומות? קצת חלש, לדעתי

@jack-blanga-sidonni Жыл бұрын

לא מצאו להעתיק מאוגרית שהייתה במאה ה14 לפנה"ס רק בספר משלי שנכתב בימי חזקיהו 900 שנה לאחר מכן והדמיון הוא לא ברמה הטקסטואלית אלא הקונספטואלית. תוך כדי אינוס של מילים.. לא חד חד ערכי. פלפול יפה, אבל לא מסביר..

@HebraicandocomYohay 2 жыл бұрын

פירוש המילה "למו" הוא לא "לעמו" אבל להם. ל+ כינוי המושא "מו"

@AlexTseitlin 2 жыл бұрын

יש היום מספר דעות בנושא

@HebraicandocomYohay 2 жыл бұрын

@@AlexTseitlin מה זאת אומרת מספר דעות בנושא? המילה "למו" די ברורה. לדוגמא א לָ֭מָּה רָֽגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃ ב יִ֥תְיַצְּב֨וּ⁠ ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ וְרֽוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־יָ֑חַד עַל־יְ֝הוָ֗ה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃ ג נְֽ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃ ד יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ ברור שלמו פה זה להם, או עליהם בעברית שלנו. מי סובר שלמו יכול להתפרש כלעמו? זו מילה די פשוטה שמופיעה לא מעט פעמים ובפירוש שלה די ברור.