הלוואי שכל או לפחות רוב הפלסטינים יהיו ככה וירצו שלום ובאמת דואגים לעתיד ילדיהם שיחיו בשלום.

לפעמים אנחנו שוכחים שהתושבים בעזה שבויים של חמאס. לא כולם רוצים להיאבק בישראל, רובם רק רוצים לחיות בכבוד.

עוד משהו סולימן היקר.... בכתבה אתה שואל את העזתי איך הוא לא מפחד במבצעים כי הטילים לא מבדילים בין אזרחים למפגעים...אז כדאי שתתעורר כי מהצד שלנו משתדלים מאוווווד להבחין בין סוגי האוכלוסיות שלא כמו הטילים של ארגוני הטרור שבכלל לא מבחינים...ואני תוהה איך השקעתי כל כך הרבה זמן לתגובה של מישהו עם מטרות כל כך מוטות שמאלה מבלי רצון להקשיב בכלל

רואה את זה עכשיו, פשוט לא מאמין איך נפלנו ככה.

אני אשמח שעל כל כתבה אוהדת פלשתינאים תעלו כתבה אוהדת מתנחלים וכאלה שסובלים מהפשיעה הערבית

הם מפחדים..מילה לא במקום והחמאס יעשה ממנו חומוס...

כתבה אנושית. אני מקווה שהדברים נאמרו מהלב ויש כאן אמת.

מי שמסתכל עליו וחושב שלא שמגיע לו לחיות בכבוד, תבדקו את עצמכם

איזה ערבי חמוד אני ממש סומך עליו שלא ידקור אותי אם יעלה לו הפיוז כי אצלם זה כבר רפלקס

עובדים זרים שאני הכרתי ועבדתי איתם אנשים מדהימים וחמים בלב

קדוש ברוך הוא שיהיה שלום בין היהודים בארץ ישראל ובין כל העמים בכל העולם שיתגלה משיח בן דוד שיגאל אותנו ושהגאולה תהיה ברחמים ושיבנה בית המקדש השלישי..... אמן

מדבר על עבודה חחח אם המצב היה הפוך והם היו השולטים לא רק שלא היו נותנים לנו לעבוד, לדרך במדינה הזאתי לא היו נתנים לנו... מה הם רוצים מאיתנו במקום שיבנו מנהרות מתחת לאדמה היו בונים קניונים סינמה סיטי מתנסים ומשקיעים את הכסף איפה שבאמת צריך... כמה מנהרות פוצצנו תמירו את זה לכסף מצד חמאס זה המון כסף כל הבטון התשתית הזמן עבודה היו בונים פארק מים שם בעזה...

צריך לתת להם לעבור לקנדה ולחיות בכבוד. אנחנו נגור בעזה וכל ישראל.ב"ה

הרוב רוצים להתפרנס ולהוריד ראש אבל מפחדים גם לדבר בגנות החמאס.

איזה כיף שלכל עם ישראל יש עבודה ואפשר להתחיל לממן את העזתים

אז המצב בעזה בסדר. יש איך להסתדר. מעבר לזה למה הם אחריות שלנו? שילכו להתפרנס במצרים.

איך הוא מפחד לדבר על חמאס...

שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.

0:04 - "אל תדאגו, אני מדבר ערבית". מוזר שהוא לא אמר את מה שמתבקש יותר - אל תדאגו, אני ערבי או אני פלסטינאי. מה הוא מתבייש בזה שהוא ערבי? וחוץ מזה, אני כישראלית לא אחראית למצב הכלכלי של הפלסטינאי בעזה. יש להם שלטון שלהם. שהשלטון הפלסטיני בעזה ידאג לפלסטינאים בעזה. אני בטוחה שהם רוצים כולם גם לקבל אזרחות ישראלית. גם זה אנחנו אמורים לתת להם?

אם הם היו משתמשים בכספים שהם מקבלים לשיקום, המצב היה נראה אחרת. אבל הם תמיד מעדיפים מלחמה, אם הם היו רוצים שלום, היינו הופכים למעצמה (יותר ממה שאנחנו) ורוב כספי הביטחון היו הולכים לחינוך, אבל זה בחיים לא יקרה. כל מה שהם מכירים ורוצים זה מדון, וגם אם הם יהיו לבד הם ימצאו על מה לריב, שיעים סונים וכל החרא שמסביב, לראייה כל מדינות ערב הנחשלות.. חוץ מכמה מדינות "מפותחות" שבנתיים יש להם משאבים..😑 ותפסיקו עם פרופגנדה בשקל, זה פשוט דוחה.

סתם שאלה בעזה יש גם כתב יהודי תקשורת של צבועים תומכים במחבלים

אני לא מאמין לשום מילה שיוצאת לו מהפה זה משהו

מישהו פה במלחמה?

סולימאן, אני מקווה מאוד שהתכוונת שטילים של הג'יהאד לא מבדילים..

לא לשכוח מותר להם לשקר לפי הקוראן.

בטח בטח תאחלו שלום אתם צריכים אותנו

איזה אמונה יש להם ,אם אלהה רוצה אנחנו נמות גם עכשיו שאנחנו מדברים

זה כבר עלה. לא מבין מה הקטע להעלות שוב קטעים רק כדי למלא נפח/לדחוף אידיאולוגיה. חשבתי תוכן חדש והתאכזבתי

הוא עדיין חי או שהחמאס דאגו להעלים אותו? תעדכנו.

לא התרשמתי. ברגע שהוא לא מדבר על חמאס גאפ וכל ארגון אחר המסר הועבר. יש גם את מעבר רפיח

אנחנו גם יכולים לבוא לעזה לקניות או שלא נצא חי

כואב הלב על המצב שלהם. זה מטרה של ישראל להשמיד את החמאס

לשאלה החשובה על ארגוני הטרור הוא לא יכול להגיב כי: הוא לא יכול לומר את האמת שיכול להיות מאוד שהוא מדד בעדם ומצד שני רוצה גם להתפרנס טוב....לאכול את העוגה מכל הצדדים ושתשאר שלימה. פעם הבאה כתב יקר תשאל אותם שאלות שלא יוכלו להתחמק

האנשים בעזה אנשים טובים רובם יוצא לי הרבה לעבוד איתם יותר טובים פי אלף מהערבים בשטחים ובישראל !!!

אני גם עסוקה בלשים משהוא בצלחת לילדים שלי. ואני יהודיה במדינה שלי

מענין ממי הוא יגונב אופניים

דיפלומט! תשובות יפות, זהירות בבחירת מילים, (אני חושבת שאומר כמעט כל האמת)...מגן על עצמו ומשפחתו, אבל לא מדבר/מייצג את כל בני-עמו... אבל יש אכן לא מעטים כמותו, לא מעוניינים לשלהב הרוחות... רק רוצים עבודה לפרנסה... כך וכל, לא אנו פשוטי- העם הישראלים, ולא הם הפועלים מעזה, ממש לא מצליחים, אלא להיות צייתנים, לחוק, ולא לבגוד, חלילה, במנהיגים ובעם שלנו. ישנם מי שגוזלים מאיתנו אפילו הסיכוי לשלום בין שני העמים...

אם היום הכתבה הייתה כל התגובות היו אחרות

ישראל צריכה לבחור נכון לא הרבה ימים נשארו עד הבחירות, אבל זה מספיק כדי לעצור רגע את הוויכוחים ולשאול במה בעצם אנחנו בוחרים? האם הבחירות בישראל הן כמו למשל באנגליה, באמריקה או ביפן? הרי מצד אחד האומה הישראלית היא יצור נבדל לגמרי משאר האומות, ומצד שני היא עם שלוקט מכל העמים העתיקים כולם, כמו שכתוב "גוי מִקֶרֶב גוי" (דברים ד, לד). לא שהיהודים ירדו מהעצים ביער אחד בזמן ששאר העולם ירד מעצים של יער אחר, היער אותו יער העצים אותם עצים. אבל אנחנו גם לא פזורת אנשים אשר מכורח הנסיבות התגודדה והתיישבה באיזה מקום על פני כדור הארץ, ועל אדמתו עיצבה במהלך התקופות אופי ושפה, תרבות וסיפורי אבות מיתולוגיים, כדרך התהוות רגילה של עם, כמו הצרפתים, הסינים או היוונים למשל. ישראל היא קבוצת אנשים שהתנתקה מכולם והתגבשה לעם רק מתוקף אידיאולוגיה מיוחדת שקיבלה על עצמה לממש. שום דבר אחר. לכן תמיד היו כאלו שעזבו את העם והצטרפו לאומות אחרות, לרעיונות אחרים ואמונות שונות, ומנגד היו גויים שבחרו להיות שותפים לאידיאה היהודית והפכו לגדולי ישראל, כמו רבי עקיבא ואונקלוס. ברחבי בבל העתיקה, שם התחילה להתעצב האומה הישראלית, היו עמים ואנשים בכל הגוונים, שחורים ולבנים, צהובים ואדומים. אבל את אברהם שהקים את האומה לא עניין צבע העור, לא שפת האם ולא תרבות האבות. לפי מה אברהם בחר את נאמניו? "מי לה' אליי", מי שמזדהה עם האידיאה הרוחנית מעל כל סממן גשמי. האידיאולוגיה היהודית שהציג אברהם היא "ואהבת לרעך כמוך", ואין דבר מנוגד יותר לטבענו יותר מאהבה. אדם מטבעו קרוב ואוהב את עצמו, אבל אם הוא מתגבר נגד טבעו ופורץ למרחב שמחוצה לו אל אהבת רעהו, הוא מדמה את עצמו בכך לכוח העליון. אף עם בעולם לא מסכים עם האומה הישראלית. בתת-ההכרה יש להם שאלה עתיקה לא פתורה עוד מימי בבל: "האם לפי רעיון אידיאולוגי אתם בוחרים את בני האדם שירכיבו את העם היהודי?" התשובה היא כן. האומה הישראלית היא כמו מפלגה, יש לה חזון, יש לה מצע, ורק כשהיא תיישם אותם תהיה לה מנוחה, כמו שכתוב "ובגויים ההם לא תרגיע, ולא יהיה מנוח לכף רגליך" (דברים כח, פה). כך מזה אלפי שנים מסתובבים היהודים בעולם ולא מוצאים את עצמם, מאבדים את ארצם. הם מתיישבים בארץ ישראל ולא עומדים בפרץ היצרים, לא מצליחים לממש על אדמתה את הרעיון שלשמו הוקמו. במקום להתחבר הם מעדיפים להתעשר, מחליפים את הצדק בכוח. לכן נעשה ביניהם פירוד שאין ממנו חזור והם מתפזרים פעם אחר פעם לגלות. ובגלות היהודים מנסים להיטמע בין האומות, להיות כמו כולם. אבל זה אף פעם לא מצליח להם. האומה הישראלית היא עם ייעודי. עליה ליישם את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" כדי להכשיר ולהעביר אותו לכל העולם, עד "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיהו לא, לג). אנחנו נעבור עוד ועוד מערכות בחירות ולא נמצא מנוחה עד שנבחר נכון ונמלא את ייעודנו מתוך רצון, עד שנתקשר באהבת אחים ונחזיר את אהבת האלוהים ללב האדם.

ולמה הוא עסוק בלרצוח אותנו ?

רק שהחמאס לא יפוצץ אותו מסכו

עד מתי תהיו כאן 11?

04:36 נראלי אתם אולי רשמתם טעות בכתוביות כי אין סיכוי שאבא היה רוצה שטילים יפגע במשפחה שלו בכלל

הכתבה ממוחזרת? לפני שבוע ראיתי אותה ביוטיוב

💙

שיהיה לו בהצלחה אבל לי אפת מהיהודים

לא אמין ולא מאמין להם ובהם צבועים 🤔

מעדיף עובדים זרים ולא לסכן ישראלים בטרור. זה לא שווה את הסיכון ואם כבר הפלסטינים מתלוננים על אפרטהייד לפחות שיהיה על מה להתלונן .

אחלה כתבות יש לסולימאן הוא דוגרי!

מעניין אם עדיין היה רוצה שלום אם המצב הכלכלי שלו ושל עזה היה טוב יותר...

רובם רק רוצים לעבוד ולהתקיים בכבוד

מקווה שאנשים כמוהו יכולו להתפרנס בכבוד ושיתנו להם להיכנס לישראל.

מסקנה : יהיה שלום ב"ה רק מהקב"ה עושה שלום במרומיו

תשאלו למה הוא לא ענה על החמאס והגיאהד כי עם היו שואלים אותו להשמיד את ישראל בלי להסס הסס היה עונה כן

לא יכלת להגיד לבן אדם לשבת בכסא ליד שלא שבור? תראה איך הוא יושב חחחח

בוא נביא 100,000 כמוהו והם יבנו לנו את המטרו תוך שנתיים יש לנו מטרו וזה 100,000 אנשים שיהיו עסוקים מדי כדי להיות מחבלים

הם חיים בדיקטטורה לכן הם לא יכולים לדבר חופשי. אני מאמינה שרובם רוצים לעבוד ולהביא לחם הבייתה , הבעיה בחינוך הקלוקל שרק הורג כל סיכוי לשלום עתידי כי הילדים של היום זה המבוגרים של מחר ואם ידעו לחנך לאהבת אדם יהיה סיכוי לשלום אמיתי

להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.

✌🏻&💕

באלי לבכות, אבל מה אפשר לעשות?

הבעיה של הערבים שתמיד מתלוננים גם כשהם עובדים ומליונרים תמיד לא טוב ופעם היה יותר טוב ומשחקים אותה מסכנים