רועי, אתה מרבה לקטוע את דברי המרואיין. מן הראוי שתניח למרואיין לפתח את קו המחשבה שלו.

הPC כבר כאן וחזק יותר ממה שכולם חושבים, והפרה הכי קדושה שלו היא הטרנסג'נדריזם, מי שמעז לדבר על זה מוכה ביד הכי קשה. אני סטודנט בשנקר שנה ד' ולפני שבוע עשיתי מדריך סטירי על כללי השתלבות אצל פרוגרסיבים למשימה במכללה. צנזרו לי את העבודה, פסלו אותה רק בגלל שהיא מעזה לבקר את התופעה שכל אחד מזדהה כמה שבא לו ועכשיו עושים לי סדרה של שיחות כדי להבהיר לי שזו בעצם אשמתי שאני לא רגיש מספיק ודורש דברים מוגזמים כמו חופש ביטוי או כללים שחלים על כולם באופן שווה.

מרתק תודה רבה. ממליץ כהמשך לגדי להביא את הרב קלנר שמדבר על אותם דברים מנקודה יהודית ובהרחבה

אדם אמין מאוד וכייף לשמוע אותו

תודה על הראיון היה מרתק, אני חושב שהזרמת תרבויות עוינות שישנו את הדי. אנ. אי. האתני תרבותי לא מבוסס על נאיביות או ישנוניות כפי שתארתם, אלא בכוונה למוטט תשתית לאומית איתנה. זה מסביר מדוע אירופה לא משנה כיוון. בארץ מאבק מסוג זה הוא בעיצומו בין אזרחים שרוצים לטשטש זהות יהודית כמה שניתן תוך מתן תוקף פשיסטי לשרות בצבא כמכונן אזרחות במקום חוק השבות, ישנן מפלגות שחורטות על דגלן עיקרון זה(כמו "הישראלים") מבלי לחשוף אותו לגמרי ,מעין ידועות בציבור של הפוסט ציונות, אני חושב שלקראת בחירות מן הראוי להדגיש נושא זה שמגמת הרשות השופטת היא רק פועל יוצא של מאבק זה.

רועי יקר, תודה רבה על פודקסטים נהדרים! דבר אחד ברשותך, אני מאזין וצופה באופן קבוע וכל פעם מחדש צורמת לי המפה מאחורך ללא רמת הגולן. האם מדובר בא"י המנדטורית? בלי קשר, סיפרו החדש של גדי אכן מצויין ומומלץ בחום. המשיכו כך!

Great interview. I would like to suggest a guest on this topic, Victor David Hanson.

חזק ביותר במיוחד בימים אלו. מדהים שהראיון לפני שנתיים!

אחלה שיחה רועי! בעיקר היה מרענן לשמוע את גדי קצת מאותגר ומדבר עם פחות סימני קריאה. אגב הרעיון של ניידים ונייחים הועלה ע"י לא אחר מאשר יובל נח הררי(שמעתי אותו מדבר על זה בהרצאות וראיונות כבר ב2016) שגדי מקפיד להציגו בזלזול,בצורה חד מימדית וכאויב הלאומיות, לפחות שייתן קרדיט.

הכי טוב עד עכשיו

מצויין

האם אפשר להרים את הווליום במיוחד זה של גדי טאוב. תודה.

חלוקה גסה לשניים , אני מצפה לחלוקה עמוקה נוספת בכל חלק , כי מדען אמור להגדיר דברים עמוקים יותר

שיחה מרתקת.

46:46 אשמח אם תחפור עוד בזווית הזאת. "שמעתי" את דר' י' מנסה להביא את דר' ט' להבנה שהוא תקוע. כמו כל שאר השמרנות. דה... למרות שפתרון הקסם של האייק ומיזס, פרידמן וסואל, נקמוטו ובוטרין מתחת לאף שלנו.

פודקסט מאוד מאוד מעניין !! תודה רבה !!

גדי ורועי היקרים! שאלה לשניכם: מה עלי לעשות ע"מ לרכוש ת'ספר עם הקדשה?

תודה רבה על הדיון הנפלא! מקווה לקרוא את הספר בקרוב. אגב, גד סעד - גם נגד יהודים אורתודוקסים ולא רק נגד מוסלמים.

תודה!! תודה!! ועוד פעם תודה!

אני בעד פוסט מודרניזם

המראיין נורא מעייף ועסוק בהבלטת עצמו מאוד חבל כי פספס הזדמנות להקשיב לאדם חכם שהיה יכול להוציא יותר אך נחסם על ידו

העולם נכנס למערבולת מיוחדת מאוד, לשנה קשה ומסובכת. בקרב המונים מורגשת אי-ודאות גדולה לגבי העתיד הקרוב. אנשים מאבדים בהדרגה את המילויים שהורגלו בהם, הם מרגישים תלויים בין שמיים וארץ, וזה עוד לפני שהנגיף אמר את המילה האחרונה שלו. קשה לתאר איך חיינו לפני שנה, עולם אחר לחלוטין מחיי הסגר הנוכחיים ומסימני השאלה הגדולים שמלווים אותנו. למדנו הרבה על בשרנו. הקרבנו הרבה מהקרובים שלנו כדי לשאול ברצינות על פשר החיים. התחלנו להסכים בשקט בתוכנו שאנחנו לא מבינים הרבה על הטבע הסובב אותנו ועל תכלית האנושות. האתגר גדול יותר מהתמודדות עם מגפה כלל-עולמית, אלא מדובר בפיתוח יחס חדש לחיים הסובבים. כי מה שווים החיים שלנו ושל הציוויליזציה כולה אם אנחנו לא מסוגלים להתמודד כמעט עם כלום? מה התועלת לקום ולבנות מחדש אם אנחנו עומדים קפואים וחסרי אונים אל מול כוחות הטבע? מה שווה הטכנולוגיה המשוכללת, ההנהגה, אם בסוף יום חיינו מוטלים על הכף? אנחנו עוד לא מעכלים את גודל התקופה, לא מפנימים את התקופה הגורלית וההיסטורית שאנחנו ניצבים בה - תקופה של מעבר מעולם ערכים ישן לעולם ערכים חדש. השינויים אדירים. הפכנו רגועים יותר. התסיסה הפנימית שככה מעט. הדרישה לחיים, לחברים ואפילו לממשלה קצת התאזנה. כבר אין מי שקופצים בגבורה ובטוחים בצדקת דרכם. אלא הכול פועלים בזהירות ובחכמה, בדריכות ובהקשבה. קשה לשער איך תיראה החברה האנושית עוד שנה מהיום. אבל אם תהיה זו שנה עוצמתית כמו השנה האחרונה, אז בכלל נקיץ למציאות אחרת, לעולם חדש שטרם הכרנו. השנה האחרונה הוכיחה שאי-אפשר לדעת. הכול ייתכן. חוסר הוודאות שאופף אותנו חיוני, הוא חלק מהתפתחות טבעית של המין האנושי. כמו ילדים קטנים שבטוחים שהחוג הצר שהם שולטים בו הוא כל עולמם, אבל ככל שהם גדלים המעגל מתרחב ועליהם להתאים את עצמם לחוקים חדשים. כך אנחנו כאנושות. מעגל הקשרים התרחב בינינו, התגלה כגלובלי ותלותי, לעיתים מעיק לעיתים נעים, אבל מרגע ההכרה עלינו להרחיב את הגבולות הפנימיים שלנו בהתאם לגבולות העולם הגלובלי. איך? בעזרת מודעות. לא להיות שאננים, לא להתעלם מהשינויים המהירים, לא להיות אדישים ולעצום עיניים כאילו עוד רגע הסכנה תחלוף ונחזור לשגרה המוכרת לנו. אין. לא חוזרים לעולם שהיה, אלא מתקדמים למציאות חדשה, לתפיסה אמיתית. עצם גילוי הגבול הדק בין המצב המוגבל שלנו לבין המצב של העולם הגלובלי שמקושר בתלות הדדית הוא דבר גדול. הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי מלמד הרבה. הוא מאפשר לשרטט ולהשלים את העתיד הבריא והנכון. למלא את החלל באוויר חדש של חיבור ותלות חיובית, באווירה של אחדות וערבות הדדית. מסגר לסגר, ממוטציה למוטציה, מתבהלה אחת לאחרת, אנחנו מתקרבים בצעדי ענק להשגת האמת. להבנה שאנחנו נמצאים במערכת עצומה שנקראת הטבע - תכנו אותה בשם כוח עליון, בורא או אלוהים - וכולנו כאחד נמצאים בשליטתה, תלויים בה כחומר ביד היוצר. למעשה אנחנו לא נעשים מוגבלים כמו שאנחנו מרגישים, אלא נעשים חכמים יותר. מודעים למצבנו. האשליה לגבי איך שתפסנו את עצמנו ושיווקנו את עצמנו לאחרים הולכת ומתנפצת. אנחנו רגישים לשאלות כמו מי אנחנו, איפה אנחנו חיים, לאן אנחנו שואפים, מה רוצים מאיתנו. זה שינוי תפיסה משמעותי! האוזניים כרויות לשמוע מסר חדש, הלב פנוי להצמיח בתוכו הבנה חדשה. ואם נמשיך להתמיד עם מגמת הטבע, לחקור וללמוד אותה, נתחיל פתאום לגלות חידושים של ממש. התחושה העמומה הזאת שיש כאן משהו מעבר להרגשה שלנו, דבר-מה שלא נתפס בחמשת החושים ואין לנו שליטה עליו, ילך ויתבהר. נרגיש שאנחנו חלק מרשת קשרים מסועפת שקושרת בין כל רמות הטבע, בין כל פרט ופרט, בין כל אדם ואדם - למעלה מזמן, מתנועה וממקום. זו תובנה יקרה לאנושות, להכיר שהיא בשליטת הטבע. מרגע שהמסר חלחל, כל שנותר לנו הוא לצרף את עצמנו לשליטת הטבע, לזרום איתו ועם החוקיות שלו. להתקרב ולהתקשר אליו, להיות מותאמים ודומים לו. הכוח העליון הוא אחד יחיד ומיוחד, אין עוד מלבדו, טבעו הוא רק לתת ולהשפיע, ולכן אם נאיץ לבנות בינינו רשת קשר חברתית שבנויה על ערכים כמו שלו, של נתינה והשפעה לזולת, אז נוכל לצוד אותו בינינו. נוכל ללמוד אותו, להבין אותו, להרגיש את הפעולות שלו עלינו ובינינו, להתחקות אחריו ולהמיר את סימני השאלה בסימני קריאה. זה רכוש גדול שהולך ומתבהר, נכס גדול שלא יסולא בפז. צריך להודות לה לקורונה.

מרתק. אם תצליח להביא את יובל הררי זה יהיה שיא השיאים

רועי, האם ניסית פעם להגיד משפט מבלי לחזור שלוש פעמים על "בסופו של דבר?"

שיחה מרתקת ומעניינת נורא!, הצלחתם לסקר את נושא הספר מזווית רבות!

היה לי קשה להתאפק מלהביא בהקשר לחלקים מן הנאמר את היהלום הזה: "כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַחֲלוֹקוֹת הֵן בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכֵן בְּכָל עִיר וָעִיר וְכֵן בְּכָל בַּיִת וּבַיִת בֵּין הַשְּׁכֵנִים וּבֵין כָּל אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו וּבָנָיו וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׂים עַל לִבּוֹ הַתַּכְלִית שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָאָדָם מֵת כִּי הַיּוֹם שֶׁעָבַר לא יִהְיֶה עוֹד וּבְכָל יוֹם הוּא מִתְקָרֵב לַמִּיתָה וְדַע שֶׁהַכּל אֶחָד שֶׁהַמַּחֲלקֶת שֶׁבִּפְרָטִיּוּת בֵּין אִישׁ וּבֵיתוֹ וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל הוּא גַּם כֵּן מַמָּשׁ הַמַּחֲלקֶת שֶׁבֵּין הַמְּלָכִים וְהָאֻמּוֹת כִּי כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ הוּא בְּחִינַת אֻמָּה מְיֻחֶדֶת וְהֵם מִתְגָּרִין זֶה עִם זֶה כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בֵּין הָאֻמּוֹת וְגַם אֶפְשָׁר לְהַכִּיר כָּל אֶחָד מֵאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל אֻמָּה הוּא כִּי יָדוּעַ מִדּוֹת הָאֻמּוֹת, שֶׁזֶּה כַּעֲסָן וְרוֹצֵחַ וְכַיּוֹצֵא וּכְמוֹ כֵן יְכוֹלִין לִמְצא בִּפְרָטִיּוּת בִּבְנֵי הַבַּיִת וַאֲפִילּוּ אִם אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וְרוֹצֶה לֵישֵׁב בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה עִם כָּל זֶה הוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת גַּם כֵּן בְּתוֹךְ הַמַּחֲלקֶת וְהַמִּלְחָמוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא בֵּין הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבֵּין הַמְּלָכִים וְהָאֻמּוֹת שֶׁנִּמְצָא לִפְעָמִים אֵיזֶה אֻמָּה שֶׁרוֹצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְאֵין רוֹצָה שׁוּם מִלְחָמָה אַדְּרַבָּא הָיְתָה מְרֻצָּה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַחֲבֵרוֹ כַּמָּה פְּעָמִים עִם כָּל זֶה חוֹטְפִין אוֹתָהּ גַּם כֵּן עַל כָּרְחָהּ בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה שֶׁזֶּה אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה מִצִּדּוֹ וְזֶה לְהֵפֶךְ⁠ עַד שֶׁנִּלְחָמִין עִמּוֹ גַּם כֵּן כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ נִמְצָא בִּפְרָטִיּוּת בְּמִלְחֲמוֹת הַבַּיִת הַנַּ"ל כִּי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ הוּא עוֹלָם קָטָן וְנִכְלָל בּוֹ כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ⁠ מִכָּל שֶׁכֵּן הָאָדָם וּבֵיתוֹ שֶׁנִּכְלָלִין בָּהֶם כָּל הָאֻמּוֹת וְנִלְחָמִין וּמִתְגָּרִין זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן לִפְעָמִים כְּשֶׁאֶחָד יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ בַּיַּעַר יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מְשֻׁגָּע וְזֶה נַעֲשֶׂה מֵחֲמַת שֶׁהוּא לְבַדּוֹ וְנִכְלָלִין בּוֹ לְבַד כָּל הָאֻמּוֹת וְהֵם מִתְגָּרִין זֶה בָּזֶה וְהוּא מֻכְרָח לְהִשְׁתַּנּוֹת בְּכָל פַּעַם לִבְחִינַת אֻמָּה אַחֶרֶת כְּפִי הִתְגַּבְּרוּת אֻמָּה עַל אֻמָּה שֶׁהֵם כֻּלָּם נִכְלָלִין בּוֹ לְבַדּוֹ⁠ וּמֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לְהִשְׁתַּגֵּעַ לְגַמְרֵי מֵחֲמַת הִתְהַפְּכוּת הַדֵּעוֹת שֶׁבּוֹ⁠ עַל יְדֵי הִתְגָּרוּת הָאֻמּוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ לְבַדּוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁהוּא בְּיִשּׁוּב בֵּין אֲנָשִׁים יֵשׁ מָקוֹם לְהַמִּלְחָמָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל אֶחָד מֵהַבְּנֵי בַיִת אוֹ בֵּין הַשְּׁכֵנִים כַּנַּ"ל הַמַּחֲלקֶת שֶׁבְּבֵית הַצַּדִּיק הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת מִלְחֲמוֹת הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל גַּם נִכְלָלִין שָׁם בְּחִינַת מִלְחֲמוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין זֶה עַל זֶה, אֶפְרַיִם עַל יְהוּדָה וְכַיּוֹצֵא וּכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָז יִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לא יָרֵעוּ וְלא יַשְׁחִיתוּ" וְכוּ'" (שיחות הר"ן - אות עז)

מה נועם חומסקי אמר?

ספורט למוח.

הציונות התקבלה אצל הדתיים המזרחיים הרבה יותר מהדתיים האשכנזים לא בגלל שהאשכנזים לא קיבלו את המסורתיות, אלא בגלל שאצל האשכנזים תנועת ההשכלה שבמשך שנים ניסתה לכפות את החינוך שלה על על הקהילות הדתיות וכחלק מהמאמץ הזה שלה היא ניסתה לשכנע בשפה תורנית ודתית כדי למשוך את הדתיים אליה זה גרם אחר כך שהציונים שהשתמשו באותה שפה כבר לא קנו את זה וראו את הסתירה הפנימית בין הציונות והדמוקרטיה לדת היהודית. לעומת זאת אצל המזרחיים לא היה דבר כזה וכל מי שהשתמש במילים כמו שיבת ציון וירושלים וכדומה מהלקסיקון של הציונות שנלקח מהתורה, זה גרם באופן אוטומאטי שהמזרחיים טעו לראות את הציונות כחלק מהדתיות והתורניות, כי לא היה להם את הניסיון המוקדם שהיה לאשכנזים

"החרדים הם ניידים או נייחים?" שאלה מצויינת!

לא מסכים, לי יש פסל של בודהה בסלון. יש לי גם דגל ישראל תלוי בחלן כל השנה, יש לי דגל ישראל כרקע למחשב בעבודה (על שתי מסכים) וגם כרקע על המחשב הבייתי. מעבר לכך גם שעבדתי באיטליה הרקע של המחשב שלי בעבודה היה דגל ישראל. יש הרבה אזרחים בישראל שמגעילים אותי ואני מתקשה להבין את ההיגיון שלהם אבל הדגל...בהחלט לא

למה הווליום של המרואיין הרבה יותר נמוך מזה של כבוד המראיין?

שימו על 0.25× כזה מצחיק

לגבי השאלה האחרונה - זה ההבדל בין האדם כצרכן לאדם כריבון

אני חושבת שנכון יותר להגדיר. תלושים והמחוברים. לדת. לעם. למורשת. לקהילה. למשפחה. למחוברים יכאב יותר כשיהודי יפגע. מאשר כשלא יהודי יפגע. .. ולמנותקים. - באותה מידה.

שאלה לגבי אירופה: אם הצדדים הרעים של פוליטיקת הזהויות מנסים לשנות את החברה דרך הפרלמנטים וקביעת חוקים אנטיליברלים, לא רצוי שבית המשפט שאינו נבחר ומחויב לערכים ליברלים יעמוד כנגד התופעה הזאת?

ההבדל בין חרדי בישראל לאחד בחו"ל, שאלה שבחו"ל לומדים תורה ועובדים.. וואלה שבארץ ברובם לא עובדים. זו הסיבה שאלה שבארץ הם נייחים 😉

תזה של נייחים וניידים לא עומדת במבחן המציאות ישראלית. בעלי תפיסות "בינלאומיסטאן" בארץ הם לרוב אנשי מנגנון, פקידים. כלומר אנשים שאף אחד לא צריך אותם מחוץ לישראל. (לא שבישראל משהוא באמת צריך אותם, אבל זה כבר עניין אחר)

בהחלט מענין. ביהדות הגישה היא שילוב של הניידים והנייחים ואכמ"ל.

חקי חיון , מײַין קאמפ

מי מוציא גרוש על הספר הזה?

יש אבחנות שבאמת יוטיוב יכול לספק לך, אני למשל צופה או לפחות הייתי צופה בטאוב די הרבה... אבל הנה אבחנה שגם היוטיוב לא עוזר לך בה והיא שמאז הבחירות בארהב, ערכו של טאוב, או ליתר דיוק ערכם של דבריו של טאוב, ירד בעיניי מאחר שנראה לי שהאיש (שאני עדיין מאוד מחבב אגב) מהמר תמיד על הסוס המפסיד. במילים אחרות, הוא לא קורא את המפה נכון. נראה לי שהמידע הזה, שהוא אמנם פרטני, יכול להועיל גם לך וגם לו. שבת שלום

אז אם שניכם מסכימים שהלאומיות מושרשת כל כך עמוק ומתפרצת בעיתות משבר אז מה המשמעות של ניידות.? בסהכ כולנו לאומיים וכולנו נהנים מהתרבות העולמית והמדע העולמי והאפשרויות הכלכליות העולמיות חלקנו קצת יותר מאחרים ואלה יותר "ניידים" אבל בסופו של דבר כל הניידות הזאת עומקה כעומק העור